אתה מדהים אותנו כל פעם מחדש!

יש לנו מזל גדול להיות ההורים שלך!

אתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. תמיד היית. אך בזמן האחרון זה בא עוד יותר לידי הביטוי. מרגישים אותך בכל מקום בבית. הכל מסקרן אותך. תמיד רוצה לדעת מה אנחנו עושים. ואיננו מתעלמים מכך. ההתעניינות שלך היא כה חשובה. כל דבר אחר - בין אם חוסר זמן, או סבלנות שלנו, מתגמדים לעומתה. רגע זה יתכן ולא יחזור על עצמו. זו התגלמותה של תקופת הרגישות, למעשה. ולכן, אנחנו תמיד משתדלים לשתף אותך במה שאנחנו עושים. וכמובן, לצבוע הכל בהסבר מילולי.

אם אנחנו מכינים אוכל - אתה איתנו במטבח. אם אנחנו מבשלים משהו על האש, אתה עוזר לשים מצרכים לתוך הסיר (דייסה, למשל). אם מפנים את המדיח - אתה עוזר לפנותו. אם מנקים את השולחן - אתה לוקח את הסמרטוט ומנגב אותו גם. אם מרוקנים את הסלים אחרי שחזרנו מקניות - אתה מסייע להעביר את הירקות לסלסלות, את דברי החלב למקרר, את המצרכים היבשים לארון המיועד לכך.

אם מנקים את הבית - אתה לוקח את המטאטא שלך, ובין לבין, גם את המטאטא שלנו, או את המגב (אנחנו צריכים להשיג לך מגב משלך), ומנקה גם.

אם נכנסים לחדר חשוך, או לשירותים, אתה מדליק את האורות, וגם מכבה אותם אחר כך.

אם מכינים את הבגדים המלוכלכים לכביסה, אתה עוזר להעבירם אחד אחד לגיגית, ואחרי שמגיעים לחדר הכביסה - אתה מעבירם לתוך המכונה. אתה בא לבדוק אחר כך מדי פעם אם המכונה ממשיכה לעבוד (המכונה שלנו היא פרה היסטורית, מדי כמה זמן, חייבים לתת לה טפיחה קלה כדי שתמשיך לעבוד). כשהכביסה מוכנה, אתה עוזר לתלות אותה - מושיט לי בגדים, ואחרי שהם מתייבשים, אתה, כמובן, עוזר להורידם מהמתלה. מושך אותם אחד אחד למטה, ואז מושיט לי אותם. ובוודאי, אתה עוזר לקפלם ולסדרם למקומם.

אם אתה רואה משהו שאתה יודע שהוא בגדר זבל, שרוע לו סתם כך על הרצפה, אתה מרים אותו ומושיט לנו. או שאתה מתקדם לעבר הפח בעצמך ומשליך אותו לפח. כמובן, את הטיטולים אתה תמיד דואג להשליך לפח אחרי שמחליפים לך.

אם מדברים בטלפון, אתה משתתף בשיחה באופן אקטיבי ביותר. פשוט לוקח את הטלפון אליך. בינינו, על החלק הזה של העזרה היינו יכולים לוותר. אך כפי שהזכרנו, המדובר כעת בך ולא בנו...:) כך גם במקרה בו מתחבקים או מתנשקים אנחנו, ואתה ישירות להוט להצטרף.

אם צריכים לתת לך תרופה, אנחנו מכינים אותה לפניך, מסבירים לך ומבקשים ממך לקחת אותה. לפעמים לא בא לך באותו הרגע, ואנחנו חוזרים כמה רגעים מאוחר יותר.

אתה הפכת להיות הממונה הראשי לכל דבר שנזרק לפח, ואתה גם אחראי על פתיחת המיקרוגל וסגירתו.

אם מטיילים איתך, ומשהו תופס את מבטך, עוצרים כדי לתת לך להתבונן בו. כך גם כשאתה הולך בעצמך. מנסים, במידת האפשר, ללכת לאיפה שאתה רוצה ללכת.

אם אתה פונה לעבר שידה עמוסה בדברים, ומצביע לכיוונה, אנחנו מושיטים לך דבר דבר, כדי שמה שליבך חפץ בו, יגיע לבסוף אליך. איזה אושר נקרן על פניך ברגע שאתה מקבל אותו.

אנחנו משתדלים להיות כל הזמן קשובים לך. לסימנים המעידים על כך שאתה מעוניין במשהו. שאתה רוצה לחקור משהו. מבחינתנו, כל דבר, בין אם הוא באמת באמת מסוכן, ובסופו של דבר, יש ממש מעט דברים כאלה, זמין לחקירתך. לעיתים - למשל, במקרה של מספריים, של גפרורים, של סכינים או של דברים שבירים, החקירה היא קצרה או בפיקוחנו, אך אנחנו נמנעים מלא לתת לך בכלל את החפץ בו אתה מעוניין. כך גם לגבי המאכלים - אין משהו שתרצה לטעום ולא נתן לך. אם עוברים את המחסום הפנימי הזה מגלים שמבחינתך, דווקא, אתה לא תמיד מוכן באמת להתנסות עד הסוף. אך כל עוד ההחלטה היא שלך (לקבל את מה שרצית, אך לא לעשות עם זה דבר) ולא שלנו (לא לתת לך את מה שליבך חפץ בו כרגע), לא פגענו בתהליך ההתפתחות שלך, לא דרסנו את הניצוץ הכה עדין של הסקרנות שהתעורר בך, ושהלוואי וימשיך לנבור בך תמיד.