יצאה לך שן טוחנת שניה!

שן טוחנת שניה יצאה לך - כך שמלמעלה מבצבצות לך שתי שיניים טוחנות. ובסך הכל אנחנו עומדים על 10 שיניים...:)

בביקורינו האחרון אצל רופאת השיניים שלי, היא שמחה אותי בהודעתה שיש 20 שיני חלב, ולא 28, כמו שחשבתי. 20 שיני חלב, 28 שיניים קבועות ועוד 4 שיני בינה. כל כך שמחתי! רציתי לחבק אותה במקום! מבחינתנו, זה אומר שאנחנו במחצית הדרך...:)

בשלושה הימים האחרונים, מיד אחרי שהודתי לך על כך שהתחשבת בי והחזרת לעצמך 45 דקות של שינה, קיצרת בבת אחת את שתי השינות שלך במהלך היום למקסימום 40 דקות כל אחת. כך שאני מניחה שיש עוד שיניים בדרך. הלילות לא רגועים. גם הפה שלך כולו נפוח. אינך אוכל כמעט, רק יונק. ומצב הרוח שלך עובר בגלים מעליז כמו תמיד, עד לקצר רוח ובוכה. היום בצהרים, אחרי שבעשרים הדקות שישנת התעוררת פעמיים, החלטתי שאני פשוט אקח אותך לידיים כדי שתוכל לישון קצת. בבוקר לפני זה היית פשוט זומבי, ועינייך נפוחות מעייפות. וכך ישנת לי בזרועותי במשך.... שעתיים ועשר דקות נוספות. ואני ישבתי והשתדלתי לא לזוז כדי לא להעיר אותך. אפילו בשינתך קצת בכית וקפצת מכאבים, כנראה. במשך כחצי שעה הצלחתי להשכיב את שנינו על מיטתך, ואז גם אני נרדמתי קצת. אך אחרי שהתעוררת, חזרנו לשבת. וכך ישבנו לנו. כל פעם שניסיתי להשכיב אותך על המיטה, התעוררת. אז החלטתי שלא אפריע לך. היית חייב פשוט לישון. למרות שהגוף שלי כאב מהתנוחה הלא כל כך נוחה, התמוגגתי על הרגעים האלה. לא הצלחתי להסיר ממך את העיניים. הזמן רץ כל כך מהר. פשוט צללתי לתוך החיבוק החם של שנינו. ואז התעוררת. בסערה, כהרגלך. ישירות לכיוון הדלת. קראתי לך. הסתובבת לאחור. כאילו לא מאמין. מה אני עושה שם על מטתך? ואז חייכת וצחקת. מתוק אחד!

אני עייפה מאוד. ימים לא קלים אלה, כשאין כמעט רגע לקחת נשימה במהלך היום. אבל לא נורא. אני רק רוצה שלא יכאב לך.

נ.ב. בתמונה אתה צועד עם BUSENKA בביקורה האחרון אצלנו לפני כעשרה ימים.