ואחרי החגיגה, כמובן עזרת לטאטא. אתה לא נפרד מהמטאטא שלך. לכל מקום אתה צועד איתו. לפעמים אני חושבת, שהחלטת להתחיל לצעוד לבד רק כי רצית כבר לשאת את המטאטא איתך. וברצינות, היציבות שלך מיום ליום משתפרת פלאים. לא יאומן פשוט. אני יכולה להתבונן בך שעות הולך והולך. ובסופו של דבר, זה מה שאתה עושה בימים האחרונים. פשוט צועד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה