רגעים קסומים של שקט

בעקבות השפעת והשיעול הבלתי פוסק, הגרון שלי רגיש מאוד והקול שלי נעלם כמעט לחלוטין.

וכך מצאתי את עצמי בסוף השבוע הזה בהרבה רגעים של שתיקה מבורכת.

האמת, שקט הוא מצב צבירה אהוב עלי. אני רגילה אליו, אינני יכולה להתקיים הרבה בלעדיו, מברכת אותו תמיד לבוא לבקר ומארחת בחום לכשמחליט להגיע. כך שאפילו שמחתי לביקורו הפעם.

הדבר הקשה היחיד שליווה אותו היה שלא כל כך יכולתי לדבר איתך. ובעיקר, לשיר לך. אז לחשתי לך. ואפילו לא התפלאתי כשהתחלת ללחוש לי בחזרה.

וכך, בשקט בשקט, התמוגגתי לי על מראה השניים האהובים עלי מכולם. שני שלמים. שני שקטים. שני קסמים. שני אישים שאני כה אוהבת. כה גאה בהם. תמיד לומדת מהם. שגורמים לשמש תמיד לזרוח. ולי להרגיש שלווה. מאושרת. שקטה.