יום חמישי, 26 במאי 2011

לבתנו: מקבלים אותך כפי שאת

אני יודעת (האמת, שבמקרה גיליתי זאת) כי כבר כתבתי לך על החלטתנו לעצור את המרדף אחרי הסיבות להבין מה מטריד אותך, אי שם בתחילת ינואר, כשהיית בת ארבעה חודשים וחצי בערך.

אך רק אחרי שסיימתי עם הנסיונות הקולינריים וחזרתי לאכול מוצרי חלב, אני מרגישה כי באמת באמת יישמנו את החלטתנו.

אפילו עכשיו, חודשיים מאוחר יותר, אני עדיין מרגישה את כובד ההר שנפל מכתפיי אז. לא יותר נסיונות להתחקות אחרי הסיבות לחוסר השקט שלך. לא יותר התלבטויות בגין הטיפול הראוי. לא עוד הסחות דעת מיותרות.

מעתה מתרכזים אך בך. ביופייך. במיוחדותך. בקסמך. באהבתנו אליך. וכמה שאנחנו אוהבים אותך....!

נ.ב. ואת בת שבעה חודשים ויומיים..

4 תגובות:

Kathy אמר/ה...

You are a good Mommy!!!She is so cute

אורי אמר/ה...

מנסה לחשוב מה בדיוק אני רוצה לכתוב... בעיקר- אני שמחה, אני מכירה את ההרגשה. אני בטוחה שעם הזמן היא תסתגל יותר ויותר לעולם שסביבה ותצבור את הביטחון הדרוש לה.

Miri אמר/ה...

Thank you, Kathy!

It is good to hear from you again...:)

Miri אמר/ה...

אורי היקרה,
אני הכה אוהבת כשאת כותבת תוך כדי שאת חושבת מה בדיוק את רוצה לכתוב... תודה לך!

Related Posts with Thumbnails