יום חמישי, 10 בפברואר 2011

לבננו: מטגן שניצלים

יש תחנות כאלה...

בהן עולה באוויר בקשה חדשה...

לא כל כך חדשה, האמת, ולבטח כזו שכבר נשמעה בעבר, אך הפעם רוח שונה נושב מאחוריה. היא מזכירה לי ציפור נודדת שבמסעה לארצות רחוקות, מבקשת לנוח על ענף עץ ירקרק. אם יהיה לה מקום, מי יודע, יתכן ותשוב לנוח עליו שוב במסעות הלוך ושוב שלה בין העונות. אך אם הענף ירעד, לא יסביר פנים, ואף יזעף, סביר להניח שלא יזכה לארח שוב את הציפור, שתמשיך לחפש מנוח במקור אחר. כמה קל לפגוע בבטחון העצמי הכה שברירי. כמה קשה לטפחו...

כבר כמה זמן אתה מביע עניין מחודש בכל הנוגע לבישול על הכיריים. שלא כמו בעבר, אז דאגנו להזהיר אותך להתרחק מהאש, הפעם החלטנו בעדינות להכיר לך אותה. אתה לומד להרים מכסה שעל סיר חם, לערבב תבשילים, להוסיף מטעמים לתבשיל, וגם... לטגן שניצלים על כל מרכיבי המהלך הנדרשים. ובימים האחרונים, כחודש וחצי אחרי שתמונות אלה צולמו, אתה גם התחלת להדליק ולכבות את האש בעצמך.

הלוואי והייתי יכולה לצלם לך את המבט הגאה שעל פניך.

כמעט כמו זה של אבא, שגילה עד לאיפה טיפסתי כדי לתפוש קצת פרספקטיבה...

תגובה 1:

Alma's californian diary אמר/ה...

בזמן האחרון אנחנו נתקלים בדיוק באותה בקשה ומשתדלים לתת לקטנה להשתלב בבישולים, אני משתדלת כל פעם להתגבר על הדחף להזהיר אותה כל הזמן מהאש ולתת לה להתנסות:)

Related Posts with Thumbnails