אינני מאמינה בהכנת מתנות מאומצת ומתוכננת לקראת מועד מסוים, רק כי במועד זה חייב לקרות משהו ומקובל לתת בו מתנות. כשהמטרה הופכת את ההכנה למשהו הרבה יותר מציק ממהנה. ובכל זאת, הייתי מאוד רוצה שבליל המעבר שבין השנים, החג שכה מיוחד עבורי, נחליף מתנות מעשה ידינו בינינו.
בשום פנים ואופן לא הייתי רוצה כי יהפוך זה להכרח (ואז יוכל לגרום להבעות פנים נוספות שכאלה). רק מי שמעוניין וחפץ בכך, יהיה מוזמן להצטרף.
והרי אין דרך טובה יותר להתחיל מסורת מאשר להדגים אותה בעצמי...
ולכן השנה הכנתי כמה הפתעות בשבילכם, המתוקים שלי. אבא יאלץ לסלוח לי כי לא הספקתי להכין לו גם משהו קטן. תפרתי עד ארבע לפנות בוקר בלילה שלפני הלילה האחרון. אך היה שווה כל דקה...
והנה הסיפור בהרחבה...
נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים וחצי...
יום שני, 28 בפברואר 2011
לילדינו: על המתנות
תוויות:
לבננו (DS),
לבתנו (DD),
מסורות (traditions)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה