סיפורים שאבא מספר

לא זוכרת איך זה התחיל...

אבל איכשהו, בזמנים שאתה ואבא מבלים במקלחת, לפני השינה בצהרים או בלילה, או בנסיעות לקניות, התחילה לה מסורת יפהפייה...

אבא מספר לך סיפורים...

יותר נכון, סיפור אחד בכל פעם. יותרמכל דבר בעולם, אתה אוהב לבקש אחר כך מאבא, וגם ממני לעיתים, לספר את אותו הסיפור שוב ושוב ושוב עד שתנוח נפשך. ואז מתקדמים לסיפור הבא...

מה שמיוחד מאוד בסיפורים אלה, כשכבר עצם העובדה שאבא מספר לך אותם הופכת אותם למיוחדים במינם, הוא שאבא מבסס אותם תמיד על מה שהכי מעניין אותך באותה התקופה. מציאותיים, מושכים, מוחשיים, הם מכשפים אותך בפשטותם, ומדי פעם מזמינים גם אותך לספר אותם בעצמך...

היה שם סיפור על גברת אחת שקמה מוקדם בבוקר לנסוע לעבודה. היא קמה בבוקר, התלבשה, צחצחה שיניים, אכלה ארוחת צהרים ושתתה כוס קפה. אז ניגשה לחניה. נכנסה לאוטו וניסתה להניע אותו. אבל... הרכב לא הניע. היא חשבה לעצמה, מדוע הרכב לא מניע (כאן אתה נכנס לתמונה לנחש את הסיבה). אולי החלונות לא סגורים? היא בדקה, והחלונות היו מוגפים. אולי אחת הדלתות פתוחה. אך כולן היו סגורות. אולי המפתח לא בסוויץ'. אך הוא היה בסוויץ'. אולי חסר שמן במנוע. היא בדקה וגילתה שאכן היה חסר שמן במנוע. היא מילאה את השמן. ניסתה להניע. ו... האוטו הניע. הגברת שמחה מאוד. התיישבה באוטו. ונסעה לה לעבודה בחיפה (כאן בדרך כלל, בזרימה טבעית שכזו, היית עובר על כל האנשים שאנחנו מכירים שגרים בחיפה)...

היה גם הסיפור על כל מה שאבא ראה בדרך לתל אביב - משאית זבל, ואחריה מערבל בטון, ובמרחק מה טנדר, וטרקטור עם שתי כפות, ואוטובוס, ומנוף ענק, גבוה גבוה, יותר גבוה מאבא אפילו...