לבתנו: נרדמת גם בלי מנשא

איכשהו, כפי טבעם של דברים, הפסקת להזדקק למנשא כדי להרדם בצהרים. אני פשוט יושבת על שפת מיטתנו, מנדנדת אותך ושרה לך את שיר הערש של ילדותי, ללא מילים, רק מנגנה (אלא אם אני אהיה מסוגלת אי פעם לשיר לילדיי על כך שלא ירדמו על קצה המיטה, אחרת יגיע זאב וינשוך אותם..??? - כן כן, הפולקלור הרוסי יכול לטלטל לעיתים:), כמו ששרתי לאחיך. כך את נרדמת עכשיו תמיד כשאת ישנה בבית. גם בשכיבה אינני מרדימה אותך עוד מסיבה פשוטה אחת, כי גם אני נרדמת איתך כך. בחוץ אמנם, או בבית של מישהו אחר, אנחנו עוד נזקקים למנשא. למרות שגם אז, לעיתים את מבקשת להרדם פשוט בזרועותיי.

נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים...