יש משהו בתנוחה זו של סימן שאלה שתמיד מרתק אותי - לעיתים נדמה לי כאילו משמעות החיים טמונה בה. אם רק נחכים להבין את פשרה. בעיני, אין בה אך המאמץ להשביע סקרנות והגמישות המאפשרת זאת. אני מרגישה כאילו לתוך החיים הקודמים את מביטה, למה שמעבר לכאן, לברור שמעבר לנשכח...
נ.ב. עוד יום את בת ארבעה חודשים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה