לבתנו: בקימונו...

עוד בטרם היה קר באמת, כלומר, אנחנו אפילו בקושי שמנו משהו ארוך בערב, שלא נזכיר את אחיך, שבכלל לא היה צריך שום תוספת, הבנתי כי יש לנו כאן עסק עם גברת עדינה במיוחד.

עוד לא התחיל החורף, וכבר הספקנו לשים עליך את כל בגדי החורף של צ'ופו כשהיה בגילך...

ועדיין... היה לך קר!

בקושי הספקתי להבין שהנסיון שלי לחמם אותך אך באפודת הצמר התקבל אצלך בחיוך סלחני, וכבר אמרת בקול רם, אפילו לא ברמיזות קלות: "אמא, בטרם יהיה מאוחר יותר, תתחילי לקחת אותי ברצינות יותר"...

הבנתי. חשבתי. חיפשתי. והתיישבתי לסרוג...

הסוודר הוא Baby Sachiko Kimono Sweater.

אהבתי מאוד את הדוגמא, שהמעטפת שבה מוסיפה שכבה נוספת לחימום. כפי שאת רואה, כבר עתה, ניסיתי להתחכם איתך...

כמו תמיד, אחד העקרונות אל מול עיני כשאני כבר מתיישבת לעשות משהו הוא הפרקטיות שבתוצר. בנוסף ליופי ולנעימות, אני יודעת שאם לא יהיה לי נוח להשתמש, אמעט לעשות כן.

ולכן השינויים שעשיתי היו בהפיכת השרוכים לכפתורים, ובסגירת התפרים הצדדיים עד הסוף.

הקימונו יצא כפי שאיחלתי לו - חם ונעים. ועדיין, בכוונה סרגתי אותו בגודל שנה פלוס, כי הייתה לי תחושה שהוא לבד לא יספיק לך. ואכן, תחתיו נכנסים ("על רכבת עולים...":) חולצה, בגד גוף, אפודה, וסוודר. כל אלה פלוס עוד שתי שכבות צמר מקדימה, ואחת מאחור, ואפשר לעיתים לגעת בידיים שלך ולהרגיש שהן אינן קפואות.

סרגתי במרינו של Teddy, שהשגתי ב"עומר". המבחר של הצבעים לא היה רב מדי, ומירוק נשארו רק 3 כדורים, מה שמסביר את התוספת הסגולה, וגם את העיטורים ברקמה...

אני אוהבת להנציח את הזכרונות שנוצרו תוך כדי הסריגה...

וגם את התחושות של שעות הסריגה המרובות, כשאת לרוב ישנה בזרועותיי, נושמת בקצב תנועות המסרגה...

וגם, החלק הפחות אהוב עלי בדרך כלל, חיבור החלקים עד השעות הקטנות של הבוקר...

ואפילו מקווה, שאולי, אולי, הקימונו יעלה עליך גם בשנה הבאה...

נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים ושבועיים...