לבננו: כובע אלף

ברגע שראיתי כובע אלף זה אצל SouleMama לפני כמה שנים, היה לי ברור שביום מן הימים אאחל לראות אותו גם עליך...

לא ברור לי כל כך איך היום הזה כבר הגיע...

הכובע הוא Elf Cap מתוך הספר "Handknit Holidays".

כמעט ובלתי אפשרי למצוא צמר אמיתי בארץ, ואם כבר, המגוון אינו עשיר (כל מי שחושבת אחרת, אשמע ממך בשמחה:).

עד עתה רכשתי את הצמר שהייתי זקוקה לו, אם לא היה לאמא שלי משהו שמור מלפני עשרות שנים, ב"עומר" (בפועל יש היצע קצת יותר גדול).

צמר זה טווי יד, מדהים למגע, רך וכייפי. הזדקקתי ל100 גר', מהם השתמשתי כנראה ב-95 גר'. המחיר לא זול (38 ש"ח), אך כובע זה אמור לשרת אותך שנים ומספר. אתה שומע לבטח את אמך החוסכת תמיד מדברת מתוכי...

כל כך נעים הצמר שישירות רכשתי גם בשבילי. באותו הצבע בדיוק - מקווה שתסלח לי. כמובן, עוד לא הספקתי לסרוג אותו.

את הכובע סרגתי במסרגות מס' 5. משמעו שהייתי צריכה, כמו תמיד, להתאים את ההוראות. אך הסריגה הייתה מהירה.

את רובה עשיתי כשאחותך ישנה בחיקי (בתמונות היא כמעט בת שלושה חודשים). ולעיתים, גם אתה היית ישן לידי, על הספה בסלון, אחרי שכבר היית מתעורר משנת הצהרים שלך - מה שקורה לך בערך.. לעולם, אך כנראה ידעת שאני סורגת בשבילך...

כמעט כבר סיימתי לסרוג את הכובע, אך אז, מדדת אותו, והיה נראה לי כי עדיף שיהיה גדול יותר.

אימי שבמקרה נכחה במקום אמרה בפליאה: "זה לא נורא כל כך. הרי לא תתחילי לפרום אותו עכשיו". אני הנהנתי בהסכמה, ופרמתי באותו הרגע... עד האוזניים...

מה שחשוב הוא כי אתה כל כך אוהב את הכובע!!! היו ימים שלא נפרדת ממנו - אפילו בימים חמים שמת אותו, אפילו בבית. ומה עוד אמא שלך הייתה יכולה לבקש? כל עין שפרמתי וסרגתי מחדש הייתה שווה את זה. והרי אחרת, זו לא הייתה היצירה האופיינית שלי.

"אמא, איפה הכובע שסרגתי לי?". "כאן, אהובי. תרצה לשים אותו?" "כן" - וחיוך רחב על פניך.

וחיוך עוד יותר רחב בליבי...