לבננו: גורף עלים

המון זמן חיפשתי מגרפה ואת חפירה מעץ ומברזל. בסוף מצאתי אותם במקום הכי קרוב אלינו. הם מעולים. כלי גינה של ממש במידות לקטנים. שלא כהרגלינו, עודדנו אותך לגרוף עלים. בדרך כלל, אנחנו אוהבים להשאיר אותם על האדמה, כדי לזמן ציפורים ולשמור על האדמה...

לבננו: תיק ללואי

המנשא, הטיטולים והפיג'מה כולם חיכו לך בתוך תיק מיוחד שכזה....

נהניתי כל כך להכין אותו...

הגזרה של Purl Bee היא פשוט מעולה וממש קלה לביצוע. יש לי תכניות רבות להכנות תיקים כאלה כשרק יתאפשר לי...

ואינני זקוקה להזמנה נוספת לרקום...

לבננו: פיג'מה וטיטול ללואי

את הבגדים ללואי תפרתי בהתאם להוראות שקיבלתי בזמנו, עם גזרתו.

ואת שני הטיטולים תפרתי בהתאם להוראות אלה מ-Colorfool.

אחד הדברים הראשונים שעשית כשראית את המתנה הוא להחליף טיטול ללואי, אחרי ששטפת את הטוסיק שלו במטבח שלך...

לבננו: מנשא ללואי

אינך משחק בבובות. סלסלת הבובות שהכנתי בשבילך עומדת כמעט תמיד בחדר שלך מבלי שנגעת בהן. נוכחותן חשובה לך - אם ניסיתי פעם לקחת אותן, הרגשת בהעדרן. אך כל נסיון שלי לרמוז לך בעדינות ממש כי אתה יכול אולי לישון עם אחת מהן, להאכיל אותן או לקרוא להן סיפור, לא ממש הביאו לפתרון כלשהו. לקראת הצטרפות אחותך חשבתי לעצמי, אולי אוכל להוסיף קצת אביזרים לסלסלת הבובות שלך, ובכך להזין את המשחק שלך בהן. וכך לואי זכה למתנות שונות - את חלקן הכנתי עוד אז, אך חיכיתי למועד מיוחד להציע לך אותן. רציתי קודם שתחווה את הטיפול באחותך לעומקו, ואז אולי תרצה לחקות אותו במשחקיך...

את המנשא ללואי תפרתי רק עכשיו. המדובר פשוט בלולאה מבד סטרצ'י. תפרתי רק לולאה אחת, ולא שתיים, כמו המנשא שלנו, כי פשוט לא היה לי מספיק בד לשתיהן.

איך ששמחת!

לפני שידענו, ביקשת להחליף ללואי טיטול, הלבשת אותו בעזרתנו בבגדיו החדשים, הכנסת אותו למנשא ו... הלכת לחדר השינה, בו ישנה אחותך. הרי ברור! לואי הולך לישון... איתה!!!

וזה לא ממש היה בתכנון, אדון צעיר. אך אחרי שניסינו לשכנע אותך להשכיב אותו בחדר שלך, במקום בו הוא גר, לקחנו אוויר לראיותינו וזרמנו איתך... היית שקט להפליא! מודה, הצצנו בסתר. שרת לו, אפילו הנקת אותו והשכבת אותו לישון. מתחת לשמיכה של אחותך...

מלבד הימים הראשונים, שוב המשחק שלך בבובות אילם. כנראה, אתה מתעניין בדברים אחרים יותר. אך מדי פעם אתה עוד פעם ניגש ללואי. ואני, הורה צעירה שכמוני, כבר הספקתי ללמוד כי מה שמשנה באמת בשבילי הוא כי סביבתך (סביבה מתוכננת ובטוחה - prepared environment) תציע לך את מה שאתה זקוק לו ברגע שתחפוץ בכך. בין אם מדובר בעבודה, ביצירה או במשחק. מה שמשנה הוא כי יהיה המענה, ולא כמות הפעמים שתזדקק לכך. כל פעם היא ייחודית ואינה ניתנת לחיקוי. והמנשא, ביחד עם הדברים האחרים של לואי, יחכו לך...

לילדינו: על המתנות

אינני מאמינה בהכנת מתנות מאומצת ומתוכננת לקראת מועד מסוים, רק כי במועד זה חייב לקרות משהו ומקובל לתת בו מתנות. כשהמטרה הופכת את ההכנה למשהו הרבה יותר מציק ממהנה. ובכל זאת, הייתי מאוד רוצה שבליל המעבר שבין השנים, החג שכה מיוחד עבורי, נחליף מתנות מעשה ידינו בינינו.

בשום פנים ואופן לא הייתי רוצה כי יהפוך זה להכרח (ואז יוכל לגרום להבעות פנים נוספות שכאלה). רק מי שמעוניין וחפץ בכך, יהיה מוזמן להצטרף.

והרי אין דרך טובה יותר להתחיל מסורת מאשר להדגים אותה בעצמי...

ולכן השנה הכנתי כמה הפתעות בשבילכם, המתוקים שלי. אבא יאלץ לסלוח לי כי לא הספקתי להכין לו גם משהו קטן. תפרתי עד ארבע לפנות בוקר בלילה שלפני הלילה האחרון. אך היה שווה כל דקה...

והנה הסיפור בהרחבה...

נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים וחצי...

לבננו: דרך מקורית להחליף בגדים

לאט לאט הורדת עוד ועוד שכבה כדי לעשות קאקי.

זה התחיל מהורדת תחתונים, מכנסיים וגרביים. אני מניחה שאולי פעם פעמיים קצת השפרצת על עצמך...

ואז זה עבר לשלב הורדת כל הבגדים...

וגם הדלקת תנור חימום...

אני מניחה שאולי פשוט הקשת מהדלקת התנור באמבטיה לכך שאם אתה כבר ללא בגדים, כדי שיהיה חם (שלא ממש נתמך במציאות, הרי פשוט לא קר לך). ואולי היה גם חלק לעובדה שכדי להדליק את התנור, צריך לטפס על אסלה ולמשוך בחוט. ברור שתחשוב על כל סיבה הגיונית לעשות כן עוד ועוד...

מה שבטוח בימינו אלה, בהם החלפת הבגדים בבוקר הופכת לעיתים למטרד של היום, הקאקי פשוט מאוד מסייע. אתה ישירות מבקש שנביא לך בגדים להחלפה לאמבטיה, ואז, בגמר המשימה, מתלבש תוך רגע...

לא ברור מי יצירתי כאן יותר - אתה או אנחנו...

לבננו: טועם מסריגת אצבעות

אתה רואה אותי כל כך הרבה סורגת בזמן האחרון, מדבר על זה, ומנסה ביאוש כמעט לסרוג משהו בעצמך בכדור הצמר שלך, שהחלטתי לחרוג ממנהגי ולהציג לפניך משהו שמקדים את התפתחותך בכמה שלבים.

התלבטתי הרבה עם עצמי אם צעד זה נכון, אך החשש שלי שתאבד עניין במשהו שאינך מצליח ליצור בו משהו (והרי "בכאילו סורג" כבר מזמן לא מספק אותך) התגבר על כל היתר.

ומכיוון שעדיין חשבתי שסריגת אצבעות (finger knitting) עוד ממש ממש מוקדמת לך, חשפתי לפניך את מגדל הסריגה (knitting tower) שבבוא העת הזמנתי מארצות הברית (ראיתי גם ב"עומר" בגדלים קטנים אמנם).

כל אחד יכול ללמוד לסרוג באמצעות המתקן הזה - במשפט אחד, פשוט מעבירים את החוט המוביל כל פעם מעל החוט שעל המגדל, מעלים את החוט שעל המגדל מעל החוט המוביל ומורידים לתוך המגדל. והנה נוצרה לה לולאה, משמעה עין!

כהרגלך שכבר כמעט ולא מאכזב, בפעם הראשונה שהצגתי לך את המגדל, רק הסתכלת. לא הבעת כל עניין. אני נלחצתי.

בפעם הבאה ניסית קצת ממש, לא הצלחת, וביקשת ממני לסרוג בעצמי. ממממ....

ואז עברו להם כמה שבועות מבלי שנגעת במגדל בכלל. יום בהיר אחד לקחת אותו מסלסלה. הייתי בטוחה ששוב תבקש כי אני אסרוג. אך התיישבת בחיקי. וביקשת ממני שאחזיק את החוט המוביל ואת המגדל. כך עשיתי. ואז לקחת את החוט שעל המגדל והעברת אותו מעל החוט המוביל והורדת לתוך המגדל!

משימה לא פשוטה בהחלט. יכולתי להכיר לך גם מסרגה, מה שאולי היה מסייע לך להוריד את העיניים. אך אז המגע שלך בצמר היה נחסם. לא חשבתי כי האתגר גבוה לך מדי. המוטוריקה העדינה הנדרשת להעברת חוט דק מתוח מעל החוט השני מבלי שירד מהמתקן די גבוהה. הסבלנות הנדרשת לסריגת עין עין והמתנה להצטברות העיניים לכדי שרוך רבה. האכזבה לנוכח העיניים היורדות לפתע לתוך המגדל ונפרמות יכולה להיות מייאשת. ועדיין.... מדהים לראות את השקט שלך כשאתה סורג. ביחד איתי. קצת בכל פעם. בהפסקות מרובות בין לבין. עד שתצליח לסרוג לבד. הנשימות שלך בנשימותיי. ליבי בליבך...

וקצת פרטים טכניים:
כאן אפשר ללמוד לסרוג בסריגת אצבעות וגם להכיר סוגים שונים של מתקני סריגה פשוטים.

כאן אפשר ללמוד לסרוג בסריגת אצבעות.

והנה מתקן סריגה פשוט שאפשר ליצור מבלי להתחכם יותר מדי.

לילדינו: כרית לסיכות

כל כך הרבה זמן רציתי כרית לסיכות שכזו...

כל כך פשוט לתפור אחת שכזו...

שאין לי כל הסבר הגיוני מדוע לקח לי כל כך הרבה זמן להעביר את הרצון לביצוע...

ומדוע לא תפרתי יותר מכרית אחת...

מה שלא ברור עוד יותר הוא מדוע לקח לי יותר מחצי שנה לשתף אותכם ביצירה שהייתה מוכנה כחודש לפני הצטרפותך מתוקונת...

נ.ב. את ההדרכה הפשוטה אפשר למצוא בTammy's Times...

לבננו: כרטיסי תפירה

כהמשך טבעי לפעילויות ההשחלה השונות שהתנסית בהן (lacing boards), ולפני הטעימה מתפירה אמיתית, כרטיסי תפירה (sewing cards) מצאו את מקומם בקלות רבה.

הדבר הקשה היחיד בהם היה לחכות עד שאבא שלך התפנה לעשות אותם. אני אולי הרבה דברים - אך ציירת בהחלט לא נכלל ביניהם.

וכמו תמיד, היה בהחלט שווה לחכות.

אבא צייר צורות פשוטות על קרטון ביצוע, עשה לו למינציה וניקב חורים - קלי קלות.

כל פעם זמין לך כרטיס אחד. בינתיים אתה תופר אותו באמצעות שרוך עם קשר בקיצו.

בהשראת "The Creative Family"...

לילדינו: וכך בירכנו את 2011

קצת חששתי מחגיגות מרובות אנשים, ובמיוחד ילדים קטנים, בבית סגור, ללא אפשרות לצאת החוצה. כמו תמיד, היו אלה אך חששות שלי. אני שמחה שהתגברתי עליהם ואפשרתי לנו להנות מחברה נעימה, הרבה חיוכים וצחוקים. וכך אולי גם הגעגועים לאלה שלא יכלו להצטרף היו חלשים קצת יותר. תמיד בערב זה אני די סנטימנטלית, מתרגשת מאוד, קצת עצובה, אך בעיקר אסירת תודה על כל מה שמסביבי...

נ.ב. ואת בת ארבעה חודשים ושבועיים...

צ'ופו מצלם: נפרדים משנת 2010

הזדמנות אחרונה לצילום משפחתי...