כבר כמה זמן אני חושבת לתפור לך בובת וולדורף (Steiner/Waldorf doll) חדשה לקולקציית הבובות שלך.
בשונה מהבובות הקודמות, זו בובה גדולה הרבה יותר (14"=36 ס"מ). קיוויתי כי הגודל שלה אולי יגרום לך להתעניין בה יותר מבקודמותיה. רציתי שתהיה לך בובה לשחק ואולי גם לישון איתה.
את הבובות הקודמות תפרתי בחוג הבובות, אליו הלכנו כשהיית בן כחצי שנה. אך במסגרת החוג לא למדתי לתפור בובות גדולות. שברתי את הראש איך אדע לתפור אותן, ואז זה היכה בי. האינטרנט! לבטח אני אוכל להיעזר בו. ואכן, מצאתי מספר מקומות, בהם מוכרים את הגזרות של בובות וולדורף. וכמו תמיד, בשונה מבארץ, בעולם הגזרות עולות לא יותר מ-10 $!
להכנת בובה זו השתמשתי בגזרה של Sarah's Dolls Dream Time Baby. הגזרה היא לבובה בגודל 16", כך שהקטנתי אותה בהתאמה. מה שנוח מאוד בגזרה (מלבד המחיר שלה - 22 ש"ח), היא שהיא דיגיטלית. כמה שניות לאחר ההזמנה קיבלתי אותה למייל שלי. היא גם מודפסת בצורה מאוד קריאה עם תמונות צבעוניות. לגזרה אין שיער ואין בגדים, כך שהשלמתי אותם מגזרות אחרות שמצאתי גם אותן באינטרנט. הבובה במלואה היא מחומרים טבעיים - בד לגוף, צמר לשיער וצמר מילוי הם מ"עומר", הבגדים עשויים מבגדי תינוקות שונים שאספתי מפה ומשם.
לקח לי יומיים שלמים ועוד קצוות פה ושם כדי לסיים את הבובה. עכשיו אני מבינה מדוע הן נמכרות בלמעלה מ-100$. אני עדיין לא מבינה איך מישהי מחליטה לעשות אותן מטעמי רווחיות. המממון עבודת נמלים. לא התייאשתי. המשכתי לתפור אותה, גם כשלא הייתי בטוחה אם תאהב אותה. גם כשחלק מהדברים הצטרכתי לעשות פעמיים - ככה זה כשמעייפות לא ממש מבינים מה עושים. באחת ההזדמנויות, כשהשיער עוד לא היה לגמרי מוכן, אבא נכנס לחדר וראה את הבובה: "אה... זה לואי ה-15?", אמר הוא. ואני שמחתי - לפחות נפתר עניין השם...:)
אתמול חיכיתי לאבא שיחזור מהעבודה כדי להכיר לך את לואי. מאוד התרגשתי. הרבה תגובות אפשריות עברו לי בראש. אך באמת שלא ציפיתי שפשוט תתנפל על לואי בנשיקות ובחיבוקים רבים. איך שהבאתי לך אותו, התפרצת בצחוק מתגלגל ורצת אליו. בפעם הראשונה ראינו שכך אתה מגיב לבובה!
אני עוד לא יודעת מה בדיוק תעשה עם לואי. כלומר, איך בדיוק תשחק בו. בעצם, אני גם לא אמורה לדעת, נכון? הרי זה כל עיקרו של משחק הדמיון הפתוח (open ended). אני רוצה עוד לתפור ללואי גרביים, נעליים, וגם מנשא. ובינתיים, היום הרכבתי לך מנשא חלופי מאחד הצעיפים שלך. אתה אהבת את הרעיון! רק שהידיים שלך היו כל הזמן למעלה מורמות. כאילו ענדת שרשרת. אז אבא הראה לך איך מחבקים את לואי.
לפעמים, כשאתה יונק, ולואי לידנו, אתה מושיט את היד העליונה שלך מעלה - מבקש שאתן לך אותו. כשהלכת לישון, רצית לפנות אותו מהמיטה שלך. הצעתי לך להשאיר אותו שם. לא ממש נרדמת איתו. יותר - לידו.
זה היה היום הראשון שלך עם לואי. בתקווה לעוד רבים נוספים... ובינתיים נתן לו עוד נשיקה...:)
נ.ב. בשבילי זה תרגיל טוב לדעת לשחרר. זו אמורה להיות בובת המשחק שלך, ואתה אמור לעשות בה כרצונך. וזה לא פשוט..:) במיוחד אחרי שעבדתי עליה כל כך הרבה. אך אני אעבוד על עצמי. ואלמד איך מורידים קטמים מהבובות. למישהו יש רעיון?
4 תגובות:
טור מקסים ביותר !
עושה טוב על הנשמה, אני ממש מחייך.
אורן וולוסקי
תודה רבה, אורן!
כייף להכיר!
הבובה יצאה מקסים. בובות וולדורף אכן שואבות הרבה מאוד כוחות בעשייה שלהן. באמת לא פלא שעולות כל כך הרבה. אני הכנתי 3 בובות עד היום ואני מרגישה שעוד לא מילאתי את המצברים להכין עוד אחת (שתביני, האחרונה היתה בנובמבר 2007).
באמת עבר קצת זמן מאז..:) אבל אני לגמרי יכולה להבין. אם כי התוצאה שווה את ההשקעה, בכל זאת צריך לקחת נשימה ארוכה לפני שמתחילים בעוד פרוייקט כזה.
הוסף רשומת תגובה