העלמה הצעירה

יש לך הרבה מאוד מזל להיות מוקף בחברים שגדלים איתך. ואנחנו זוכים על הדרך בחברים כייפים, הוריהם. הגעתי למסקנה שיש משהו מיוחד בחברות שנוצרת על רקע ההורות. אני חושבת שכבר סיפרתי לך שלדעתי, כהורה, אתה בדיוק מה שאתה, אינך יכול להסתתר או להעמיד פנים עוד. יש אנשים שככה הם תמיד, ויש אנשים שעוברים סוג של מהפך עם הפיכתם להורים. בשל הסיבה הזו, גם הקשרים עוברים טרנספורמציה (זוגיים או בינאישיים ככלל). יש קשרים שאינם שורדים את העובדה כי אחד מחבריהם הפך להורה, יש קשרים שמשתנים עקב כך. אך הקשרים שנוצרים בין ההורים הם שונים. בעיני, הם אחרים במקצת מהקשרים שמלפני כן. אני מתקשה לתאר במה הם שונים - אולי הם אמיתיים יותר, אינטימיים יותר. מה שבטוח הם קשרים מיוחדים במינם.

ולענייננו - אתה מוקף בשתי אעלמיות. אלמה (של איריס וקרלוס) היא בת גילך, ותמיד תענוג לראות את שניכם במתפתחים במקביל - דומים ושונים באותה המידה. עלמה (של אבישג ועוז), לעומת זאת, קטנה מכם בחמישה חודשים. עד לאחרונה כמעט ולא הייתה ביניכם אינטרקציה כלשהי. אך לפתע עלמה התחילה ללכת (!), ועם ליכתה, כמו שכבר למדנו לדעת על כל הילדים המתחילים ללכת, קפצה צעד ענק מבחינה ההתפתחותית שלה. כך שאנחנו רואים אותכם יותר ויותר מבלים במעין בילוי משותף. למשל, מסתכלים לימין ביחד...:)

ואז מסתכלים שמאלה...:)

אוכלים ביחד - טוב, אולי יותר אחד ליד השניה. מבחינת האוכל, לעלמי אין חברים כל כך...:)

אפילו אתה מגביר את תאבונך כשאתה בסביבתה...:)

ואז אתם יצאים להליכות (אולי, ריצות יותר) משותפות. אני חייבת להודות שכשראיתי את עלמה, הצעירה בחבורה, הולכת, אני התרגשתי כמעט כמו שהתרגשתי כשראיתי אותך צועד לראשונה. מצחיק לראות אותכם הולכים ביחד. אתה רץ קצת ואז עוצר - מחכה לעלמה, היא משיגה אותך, עוברת אותך קצת, ואז עוצרת - מחכה לך. אתה בא עליה, אך לא עוצר לידה, ושני צעדים לפניה לפתע מחליף כיוון. ואז היא מתחילה לרוץ בעקבותיך.

ואתמול עלמה גילתה את נפלאות המים. והבוץ שמתלווה אליהם. מה שמאוד שימח את אביה...:)

כייף לראות את שניכם!