יורדים במגלשה ביחד עם אמא

אחר הצהרים אנחנו בדרך כלל מבלים בפארק (לשם השינוי:). לרוב, בשעות אלה, מגרשי המשחקים מלאים בילדים שהתאחדו עם הוריהם אחרי בילויים במשפחתונים ובגנים. השמחה גדלה. לקח לי זמן ללמוד כי עובדה זו לא תמיד באה לעזרתנו. כנציג מכובד של האוכלוסייה הצעירה בעלת המוח הקולט (absorbent mind), אתה מתנהג בהתאם - אתה משתתק ומהופנט במתרחש מסביבך. אתה קולט את כל מה שמתרחש לנגד עינייך. ומכיוון שהקליטה היא אינה מודעת, ואינך גם מסוגל עוד להפעיל את שיקול דעתך, לפתע מתחיל החצץ לעוף על אנשים (מה שאינך עושה בדרך כלל), או שאתה מתחיל לצעוק (מה שגם לא מהרגליך), או שאתה מנסה לקפוץ מהמקומות היותר מסוכנים במתקנים. במעמד זה אני חייבת לציין, כי אינני רוצה להרחיק אותך מהמתרחש מסביבך - אתה חלק מהעולם ומהחברה שאתה חי בה. אך אסור לשכוח שבשלב בו אתה שרוי כרגע, יש לסביבה הזו שמסביבך השפעה קרדינלית להתפתחות שלך. אם אתה נחשף פעם - פעמיים למה שאינך רגיל אליו, אני מאמינה כי הדבר לא ישפיע יתר על המידה על ההתפתחות שלך. מהר מאוד אתה תשוב לתלם. עם זאת, אם עדים אנחנו להתגוששות אלימה מדי בין הילדים, אני מסיחה את דעתך, ואנחנו עוברים למגרש אחר (ואם למשל, אתה מהופנט על ידי בני הנוער הקולניים, המחמיאים אחד לשניה בקללות עסיסיות, גם אז - אנחנו ממשיכים ללכת). אינני משחקת עם המראות, אליהם אתה נחשף.

אך יש, כמובן, גם צדדים חיוביים לחשיפה שלך להתנהגויות שונות משלך. כך, למשל, ברגע שראית ילדים שאינם יודעים להתגלש לבד, מתגלשים במגלשה ביחד עם הוריהם, בליווי קולות שמחה קולניים, גם אתה ביקשת שאתלווה אליך. למרות שכבר זמן מה אתה מתגלש לגמרי לבד. מה שמעניין הוא שמאבא אתה לא מבקש את זה:)

אתה נכנס למגלשה ברוורס ומקפיד על כך שאהיה צמודה אחריך במרחק של מספר ס"מ בודדים. ואז אתה צוהל משמחה, ואם גם אני צוהלת יחד איתך, אתה מתמלא בצחוק ובאושר. איזה כייף לנו!