הברזל שלך חזר לנורמה!

אנחנו לא נתנו לך ברזל. גם לא וויטמינים A ו-D. וזאת מכמה סיבות.

ראשית, לא היה נראה לנו נכון לתת למישהו כה קטן כל מיני תוספים, שלא לגמרי ברור אם הצורך בהם באמת קיים. שנית, אנחנו לא נוטים להאמין להנחיות שונות שאינן מצליחות לבסס את עצמן על ממצאים ברורים, וגם משתנות מיום ליום (בדיוק כשהתלבטנו איך נפעל, מרכז הבריאות החליט לבטל את המלצתו לתת את הוויטמין A). שלישית, במקרה שלך ספציפית, בגלל שסבלת מריפלוקס, הקיבה שלך הייתה רגישה מאוד, וכל שינוי קטן בתזונה שלך ישירות היה נותן את אותותיו.

החלטנו לחכות לבדיקות הדם של גיל שנה. אם יתגלה אז שחסר לך ברזל, ניתן לך תוסף. אך לפחות נדע שנתנו לך משהו בגלל שבאמת היית זקוק לו. לגבי הוויטמינים, שלא ניתן לגלות את המחסור בהם בבדיקות הדם הרגילות - הרי הצורך בוויטמין A ירד, כאמור. ולגבי הוויטמין D, שמתקבל גם מהחשיפה לשמש - אני לבטח לא אמורה להזכיר לך שוב, כי לא עבר יום בודד מאז שנולדת, שלא ביקרת בו תחת כנפי השמש..:)

בסביבות הגיל שנה גילינו כי רמת ההמוגלובין שלך עומדת על 10. מדד זה היה נמוך. רמת ההמוגלובין הסבירה אצל התינוקות היא לפחות 11. בהמשך לייעוץ שקיבלנו, החלטנו לתת לך את טיפות הברזל "פריפל 3" של חברת טיפטיפות. לא הגבת טוב לטיפות אלה. אמנם לא הייתה לך עצירות (מאז שנולדת, התקופה הכי ארוכה, בה לא עשית קאקי, למזלנו, הייתה כיממה), אך התאמצת מאוד בכל פעם שנזקקת לעשות קאקי. לא היית נרגע עד שלא היית משתחרר מהעול. אחרי שנתנו לך את הטיפות במשך כחודש, וראינו כי גם רמת ההמוגלובין שלך בקושי עולה, ד"ר בורנשטיין החמוד המליץ לנו לתת לך את הסירופ "פרו 15" ("Ferro 15"). המדובר בסירופ מדולל, שכמעט ולא נמצא בשימוש היום. רוב ההורים מעדיפים לתת לילדים שלהם את הטיפות - אותו טיפול בכמויות קטנות יותר של תרופה. אך במקרה שלך, חשבנו שדווקא התכונה הזו תבוא לטובתך ותסייע לקיבתך לעכל את החומר ביתר קלות.

ואכן, כך היה. לא רק זה - ממש התאהבת בלקיחת הסירופ. גם אם היינו שוכחים, היית רץ למקלחת (שם היה הסירופ) שלוש פעמים ביום (בבוקר, אחרי שהתלבשנו; בצהרים, כשחזרנו מהטיול והלכנו לשטוף ידיים; ובלילה, במהלך האמבטיה), מתיישב על השרפרף שלך ומצביע לכיוון הסירופ. ואז מחכה שנפתח את הבקבוק, נמזוג לתוך הכוס הקטנה, ולועג מתוך הכוס - לא לפני שווידאת שסגרנו בחזרה את הבקבוק. אחרי ששתית ווידאת שבאמת שתית את הכל עד הסוף (מה שנראה כסצנה של שתיין וודקה מנוסה:), היית מסתובב על שרפרף ומטפס במהרה למעלה. הגיעה העת לחלק האהוב עליך - לשטוף את הכוס. את הפעולה הזו יכולת לבצע לעיתים גם במשך רבע שעה. אנחנו עוד נתגעגע לטקס הזה.

לפני כמה ימים, אחרי כחודשיים וקצת של לקיחת הסירופ, עשינו לך בדיקת דם (הפעם לא ממש חיבבת את האחיות, אך לא נתתי להן להתעלל בך - עמדתי על כך שנחכה בסבלנות שתסכים להושיט את ידך). התוצאה המיוחלת הגיעה - ההמוגלובין שלך הוא 12.1! מסתבר שאתה בן אמיתי למשפחתינו. גם אצלך הדברים עובדים הפוך. דווקא הסירופ, שמרוב שהפסיקו להשתמש בו, היינו צריכים להמתין עד שיזמינו אותו בבית מרקחת, כי פשוט לא היה להם במלאי, והם ווידאו איתנו כמה וכמה פעמים שאנחנו באמת בטוחים שאנחנו רוצים בו, דווקא הסירופ המדולל עזר לך פלאים תוך זמן לא ארוך במיוחד.

ובכל זאת, אנחנו שמחים להפרד ממנו. ולצאת לעולם החופשי מסירופים מלאכותיים ומלא בברזל טבעי!!!