כמו הרבה דברים מתוקים במערכת היחסים שבינינו, גם הרגל זה התחיל בעילום מוחלט. והיום אתה מיוזמתך מניח את ראשך על כתפי, בלא שאזכיר לך על כך, כשאתה עייף. כל המילים שבעולם יכשלו לתאר את ההרגשה שממלאת אותי ברגע זה. הלוואי ותמיד תוכל לנוח על כתפיי, בחיבוקי, וכשאני מלטפת אותך, ונשמתך צמודה לשלי, לאזור כוחות לשוב לעולם...:)
יום חמישי, 14 במאי 2009
וכשאתה עייף, אתה שם לי ראש על הכתף
תוויות:
הורות (parenting)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה