לעיתים אני טועה אם לעולם אצליח לשחזר את התחושות הפיזיות המלוות את חיינו. כאלה, שכמו הנשימה, הן חלק מאיתנו. שאני מרגישה בהן עתה, באופן תמידי ומוחשי מאוד, גם כשאינן מתרחשות בפועל.
המגע של האצבעות שלך בגב כף היד שלי. כל כך הרבה משמעות בתנועה פשוטה זו. כשאתה יונק. כשאתה נרגע. כשאתה נרדם. כשאתה זקוק לרגע של ליטוף. כשאתה מרגיש כי אני זקוקה לו.
יום שישי, 28 במאי 2010
אצבעותיך על גב כף היד שלי
תוויות:
הורות (parenting)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה