כל הסירים יצאו לטייל...

גם מעשה זה קרה לפני קצת למעלה משלושה שבועות.

יום בהיר אחד ניגשת לארון הסירים. היה זה ארון פינתי. בדרך כלל היית פשוט פותח את הדלת, מביט פנימה, וסוגרה בחזרה. הפעם הוצאת סיר, ואז עוד סיר... ועוד סיר... ועוד סיר. ברגע ארון הסירים הפך לשולחן הסירים - כולם ללא יוצאי מן הכלל מוקמו על שולחן הקפה בסלון שלנו.

לא יכולתי שלא להזכר איך בגיל 11 חודשים ניסית לתמרן בין 2 הסירים ולהתאים מכסים. עתה אתה מתנהל בין אינספור כאלה...

יום אחר נוספו לסירים גם הצלחות.... כל הצלחות שמצאת בארון הכלים! לרבות הקערות, הקעריות והסכו"ם.

הכל מסודר לפי סדר מפליא - אפרופו, תקופת הרגישות לסדר (sensitive period for order).

מאז נולדה המסורת המשפחתית. כמעט אחרי כל ארוחה ממשית אנחנו נהנים מארוחה בכאילו, שאתה מבשל. כולם משתתפים. גם אם אנחנו לא לידך ברגע זה, אחרי ש"ערכת" שולחן לשלושתנו, אתה רץ לקרוא לנו כדי שנצטרף לארוחה.

אני מניחה שלא הרבה היו מניחים לך לשחק במשחק זה. ואולי היו שואלים - הרי יש לך מטבח משלך לשחק בו.

אך אנחנו נדהמנו מפרץ יצירתיות זה. והחלטנו לזרום איתו. אנחנו אכן מציעים לך לעבור לשחק במטבח שלך. אך אם אתה מבקש להמשיך לשחק בכלים שלנו, אנחנו משתפים פעולה. עד הרגע, בו אתה מחליט להשתמש בתבלינים... על אמת...:)