מבוך-1

כשלפני למעלה משנה ראיתי את המבוך בבלוג של Meg מ-Sew Liberated (פעם Montessori By Hand), רק חיכיתי לעת הנכונה להציג לך אותו.

והרי כשעברנו לביתנו (אתה רואה, אני כבר לא משתמשת ב"חדש"), ובו סופסוף זכינו להנות מהגינה השטוחה, ידעתי כי העת הגיעה.

בתור ההתחלה, בנינו אתה ואני יחד (כייף כשלעצמו), גרסה קלילה של המבוך. ואולם, על אף שעל פניו נראה המבוך כמסלול הליכה קליל, הלכה למעשה לא כל כך פשוט להתהלך בו. נדרשת יכולת איזון לא פשוטה, שיווי משקל וריכוז.

על אחת כמה וכמה כשמגיעים למרכזו, שם צריך להסתובב כדי להתחיל בדרך חזרה החוצה.

חשבתי איך אסביר לך את כללי ההליכה במבוך. הסתבר... כי לא הייתי צריכה להסביר דבר. אני לא מצליחה להתרגל לגאוניות המנגנון האנושי, עליו כל הזמן מדברת מריה מונטסורי. איך תמיד ההבנות מובנות לך אינהרנטית, ללא כל צורך להסביר אותן. ואם צריך להסביר אותן, כנראה שאתה עוד לא בשל להן.

ברגע שהתחלת ללכת, אם מעדת ודרכת מחוץ למבוך, ישירות חזרת למסלול.

מבלי להגיד לך מאומה, הלכת לאט, מסתכל כל הזמן איפה תדרך הרגל שלך.

וכשהגעת למרכז, עצרת והסתובבת. והתחלת לצעוד בחזרה. מדהים, לא? לעיתים אתה מתעכב, מסתכל לאנשהו. חושב.

לעיתים גם אני מוזמנת להשתתף בצעידה. חה! פעם אני אספר לך כמה מהר אני מקבלת סחרחרות ובחילות מפעילויות כאלה. אך לא עכשיו. עכשיו, כשמגיעה הזמנה נדיבה שכזו, אני נושכת שפתיים ויוצאת לדרך. זה בהחלט לא קל! כמו שגם לא קל גם כך להתהלך במבוך מבלי ליפול.

ותמיד, כשאתה יוצא, יש לך חיוך רחב על השפתיים. לא סתם מבוך היא גם פעילות מדיטטיבית.

נ.ב. התאמתי את רוחב השביל כך שלא יהיה קל מדי, אך גם לא קשה מדי בשבילך. אני מניחה כי יהיה זה מבוך דינמי שיתאים את עצמו לרמת הקושי המתאימה לך.