כך נראית עכשיו סביבת העבודה שלך (סביבה מתוכננת ובטוחה - prepared environment).
מצד אחת אפשר להגיד שהיא לא השתנתה בהרבה מאז היית בן 11 חודשים, מאידך היא השתנתה לחלוטין. כמות הפעילויות המוצעות כמעט הכפילה את עצמה. הסיבה העיקרית לכך היא כי הריכוז שלך מתחיל להתבוסס, וכמות פעילויות זו אינה מפריעה להתהוותו. גם הפעם אני אוסיף - אתה גדל. לא יודעת אם אי פעם אתרגל לתוספת זו...:)
אני מנסה להציג לך פעילויות חדשות מדי שבועיים. לפעמים, אם אני רואה שאתה משתעמם, או אם אני לא מתאפקת להראות לך משהו שהכנתי עבורך, או אם אני רואה שנפתח אצלך חלון הזדמנויות חדש למשהו (תקופת רגישות - sensitive period) - התדירות אף גבוהה יותר. לפעמים, מה שאני מראה לך הוא מעבר ליכולותיך, ואז אני מרחיקה את הפעילות ומחזירה אותה שוב כעבור כמה שבועות. זה עניין דינמי. כל הזמן האצבע על הדופק.
המנהג שהנהגתי לפני 5 חודשים, מאז הייתי משתדלת לקחת כל פעילות למזרן הפעילות שלך, הוכיח את עצמו. לא התעקשתי על כך - אם היית מתיישב ליד משהו ומתחיל לעבוד בו, לא הייתי מתערבת ומבקשת להעביר את הפעילות למזרן. אך תמיד השתדלתי להדגים לך בעצמי, בלי להוסיף מילה. את מזרן הפעילות העברנו ברגע שהתחלת ללכת כדי לא להפריע לצעדים הראשונים שלך. ואמנם, בלי קשר להעדרות המזרן, התחלת לפני כמה ימים לקחת כל פעילות ולהביא אותה למרכז, בטרם אתה עוסק בה. שוב.. מדהים! כמובן, זה לא קורה תמיד, וזה בסדר גמור. מה שחשוב - שזה קורה. היתר - עניין של זמן.
כך גם קורה לגבי החזרת הפעילויות למקומן, לפני שאתה עובר לפעילות הבאה. אם היית מרוכז במשהו, לא הייתי מזכירה לך להחזיר את הפעילות, שעסקת בה לפני כן, למקומה. ועדיין, הרבה פעמים אתה עושה כן. ולפעמים - לא.
אני חושבת שבקרוב, כשתתפוש עוד יותר יציבות, נסדר את הפעילויות על המדפים. אתה כבר עכשיו מתחיל להרים את הפעילויות ב-2 ידיים, כך שאם עד עכשיו חשבתי שזה יסיח את דעתך, עכשיו זה פתאום הופך למשהו טבעי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה