ההליכה גורמת לך לעוף

אני זוכרת שתמיד שמעתי כי עם ההליכה מגיעה קפיצה ענקית בהתפתחות הילד. לא ייחסתי לכך חשיבות יתרה. כמו כל הסיפורים התיאורתיים של יודעי דבר, גם הכללה זו לא עניינה אותי.

אך הפעם יודעי דבר אלה אכן ידעו דבר או שניים. בשבועיים האחרונים כאילו גדלת בכמה שנים. אתה עדיין אפרוח קטן שלנו, אך התחלת להציץ יותר ויותר מהקן החמים, ואפילו לנסות לקפוץ ממנו בתקווה כי תוכל כבר לעוף. כל דבר מעניין אותך. כל דבר אתה רוצה לנסות בעצמך. אם פעם היינו בטוחים כי אתה מעורב בכל מה שקורה בביתנו, בדיעבד נראה כי אז זה היה כלום לעומת מה שקורה עכשיו. עכשיו אתה באמת לוקח חלק בהכל.

אתה נכנס איתי לאמבטיה, רואה אותי מצחצחת שיניים. ורוצה לצחצח גם. אני מציעה את מיטתנו - ואתה חייב לנער את הכריות גם. אני מקפלת כביסה - ואתה, בנוסף לכך שאתה מוסר לי בגד בגד, גם מנסה על הדרך לקפל אותה גם. אנחנו יוצאים החוצה - אתה עוזר לי לגרור את העגלה מחוץ לדלת. אנחנו מכינים משהו במטבח - אתה מוציא מהמקרר דברים, מחזיר אותם, מטפס על השרפרף החדש שלך, מתבונן בכל מעשינו, אך גם מנסה לעשותם גם. לשטוף, לחתוך, לערבב, לשים תבלינים. אנחנו עוברים ליד מפסק של אור - אתה חייב להדליק או לכבות אותו, כמובן, בהתאם לסיטואציה הנדרשת. אנחנו מגיעים הביתה - אתה הראשון שנכנס, ואז סוגר את הדלת, כדי שנדפוק, ותוכל לפתוח אותה.

אתה הולך כל הזמן. מנסה להעביר דברים ממקום למקום. מנסה להרים חפצים כבדים. מתכנן פעילויות, ואז מבצע אותן. ניגש לאחור לפתע, ואז מתקן את עצמך. אתה כל הזמן עסוק. כל דבר הוא בעל חשיבות עליונה מבחינתך כעת. ואתה צמא ללמוד.

"...Movement is essential to understanding life and having an effect on life. The result of the conquering of movement for the infant is a deepening knowledge of the world, as well as an exhilarated attitude toward life and a positive view of herself. She realizes that she is a capable person: "I can move from here to here. I can do what i set out to do. I can affect my environment and i can affect others"...

A moving baby learns continuously about her world. filling in information of distance, speed, adn time on her visual maps, as she goes from one object to another, one place to another, all day long. She discovers what the objects she sees fel like once she gets to them;; what do rounded or sharp edges feel like? Does that shiny wood table feel hard or soft? She discoveres visual perspective: an object that looked smaler from a litle distance is actually larger when she gets to it. She develops body awareness as she inadvertently bumps into obstacles ond objects, and she gains in agilitu ad she eventually learns how to avoid them.

Finally, in addition to giving all this knowledge of the world and of the self, movement is the "playing field" for the development of the child's will. When the baby wants to get to something, she must direct her body through distractions - inhibiting some actions and carrying out others. She even must learn to inhibit an impulse to pull herself up on a table when she is told: "Don't go there". Or perhaps experience teaches her that this table not only falls over, it falls over with every attempt to pull up, and thus she develops both memory and concentration.

Paula Polk Lillard, "Montessori from the Start" (pages 87-88)

ואנחנו נדרשים למאמץ נוסף. כפי שאבא שלך כתב לך, אנחנו כל הזמן ממשיכים להתאים את הסביבה אליך, את עצמנו לסביבה, ואת הכל למציאות החדשה. מעין פאזל אינסופי. ואוקיאנוס של סבלנות. אתה כל הזמן מתבונן - הלמידה שלך מתרחשת תמיד, ללא הפסקות. ומבחינתנו, זה אומר להאט, מעבר למה שכבר האטנו. לתכנן את הפעילויות שלנו, מעבר למה שאי פעם למדנו לכנן מאז שהצטרפת אלינו. להראות ולהסביר. לדייק. לא לאבד עשתונות. להיות שלווים ומסבירי פנים. ולהנות... להמשיך להנות מהחוויה האדירה הזו של היותנו ההורים שלך.