בילית עם BUSENKA

בסוף השבוע שלפני שבוע (לוקח לי קצת זמן להשלים עם כל עדכונים:) באו לבקר אותך BUSENKA ו-DEDUSHKA. ואפילו נשארו אצלנו ללילה (עקב המצב - חבל שלא נשארו יותר מזה, אך זו הבחירה שלהם). אתה היית ברקיע השביעי.

ממש אהבת לשחק עם BUSENKA שלך...

וכמובן, הלכנו לבלות כולנו יחד למגרש המשחקים שליד הבית.

אם בהתחלה התייחסת למגלשה די בחשדנות, והתגלשת על הבטן, לאט לאט עברת להתגלש על הטוסיק. ואנחנו היינו תופסים אותך באמצע המגלשה.

ואז, לפני שבועיים - שלושה, ביום בהיר אחד ביקשת שנשחרר אותך כבר למעלה. והתגלשת את כל הדרך לבד... עד שהגעת לזרועותינו בתחתית המגלשה. וכך אתה מתגלש בימים אלה. מתיישב על הטוסיק. חושב לעצמך. מחשב מתי בא לך לרדת למטה. בדרך כלל אנחנו גם אומרים לך: "שלוש, ארבע ו...". ואתה מתגלש. וכמובן צוחק. אנחנו תופשים אותך למטה.

כשאני מנסה להראות לך פעילות כלשהי שהיא הכרחית, ואינה נתונה למשא ומתן, אני מנסה לדבר במשפטים קצרים. וברורים. למשל, במתקן זה יש פתחים לא בטיחותיים שהם בגובה של כשני מטר מהקרקע. במקום להגיד לך: "לא! אל תלך לשם", כי הרי זה בדיוק מה שאתה תעשה, אני אומרת לך: "חכה", ואתה בדרך כלל מחכה עד שאנחנו מגיעים מהצד הלא בטוח ומחזיקים אותך.

אני חושבת שהיית רוצה מאוד לראות את הסבים שלך יותר. חבל שלא כך במציאות...