לבתנו: השגרה

השגרה...

אולי לא מילה נרדפת טיפוסית ל"רך נולד". אך לנו לא היו יותר מדי ברירות. די מהר היינו צריכים להתאושש ולהנהיג מנהג חדש, ישן, מעורבב משהו - לא משנה. העיקר, היינו חייבים להתחיל לכוון את זרם המים בכיוון מסוים. ממספר סיבות - אחיך זקוק יותר מכל לשגרה, ואבא היה חייב לעבוד. וגם - כולנו מרגישים טוב יותר בשגרה...

נולדת ביום שלישי. וביום ראשון שלאחר מכן אבא היה צריך כבר לחזור לעבודה. כעצמאי, הוא לא ממש יכול היה לצאת לחופש. מאז, פחות או יותר, אנחנו מנהיגים סדר יום דומה. מתעוררים בבוקר בסביבות השעה 7:00. מי איתנו מוקדם יותר (את למרבית הפלא, לרוב, נכללת בהם), מי - מאוחר יותר (עשינו מאמצים כבירים להקדים את סדר הזמנים של אחיך אחרי ששעון החורף הגיע - בהשכמה הצלחנו יותר מבהרדמה). כך או כך יוצא שכולנו קמים ביחד. אם התעוררת הרבה זמן לפני מועד זה, אבא מארח לך חברה, ואני תופשת תנומה קלה. אבא מארגן ארוחת בוקר. אני מניקה אותך. וגם מקריאה ספרים לאחיך. בהתחלה אבא היה נשאר איתנו עד שעה 10:00 לערך. היום הוא עוזב קרוב יותר ל-8:00.

אנחנו מעבירים בוקר בבית, לרוב. בדרך כלל, מבשלים או קוראים ספרים. וכמובן, עושים את מה שצריך להעשות בבית (למשל, כמו בתמונות, כביסה). לעיתים מצליח אחיך להתרכז בסבב זה או אחר של פעילויות. את בעיקר ישנה עלי. בין התעוררות לקאקי פה ושם.

בסביבות 12:00 אבא מגיע לארוחת צהרים. לאחריה אני מארחת חברה לאחיך עד שהוא נרדם. אם את מתעוררת, אבא נשאר איתך עד שאני מגיעה. כשצ'ופו ישן, את גם לרוב ישנה. עלי. ואז אני משתדלת לסיים את מה שהייתי חייבת לעשות בבית. או, אם המזל נופל בחלקי, לבקר במרחב זה (את הפוסט הזה, למשל, התחלתי לכתוב לפני שבוע).

אחרי שצ'ופו מתעורר (הוא ישן כשעה וחצי), אנחנו לרוב יוצאים לטייל. הרבה מסתובבים ברגל, להפתעתי השמחה הרבה. דאגתי איך אשכנע בעדינות את אחיך לטייל ברחובות ולא רק ללכת למגרשי משחקים. יצא שהוא פשוט את קרא את המחשבות שלי, והרבה פעמים יוזמה זו מגיעה בכלל ממנו. ואני כל כך נהנית לעבור בכל המסלולים שטיילתי בהם איתו, כשהיה בגילך. אבא מצטרך אלינו לקראת הערב. בהתחלה הוא היה מסיים לעבוד בסביבות 17:00. היום שעה זו לרוב מאוחרת יותר.

אנחנו חוזרים הביתה בסביבות 19:30. ארוחת ערב ב20:00. ואז המקלחות. בהתחלה היינו כולנו מקלחים אותך. ורק אחר כך צ'ופו היה הולך לעשות מקלחת. מה שגרם למאבקים מיותרים במעבר זה שלו מהטיפול בך בחזרה לטקס ההשכבה שלו. אחרי התנסויות מספר, היום אבא מלווה אותו למקלחת ישירות אחרי ארוחת הערב. אנחנו מחכות איתך טיפה. ומצטרפות לבנים למקלחת שלך, כשצ'ופו כבר באמבטיה. לאחר מכן, אנחנו פורשות לחדר השינה. ואני מנסה לעזור לך להרדם. בינתיים, צ'ופו מסיים את המקלחת שלו. קורא עם אבא ספרים. וכשעייף, קורא לי לעזור לו להרדם. אם עוד לא נרדמת, אבא מסייע לך לעבור לעולם החלומות.

בערך ב22:30 לרוב, אתם ישנים.

זה השלד המרכזי. אולי עובר יום אחד פה ושם, ששלד זה אכן נשמר ללא סטיות...:)

וביתר הימים, אנחנו פשוט מתאימים את עצמנו להלך הימים...

נ.ב. בתמונות את בחודש ו-27 ימים...