לילדינו: שירון ראש השנה

לא בטוחה אם סיפרתי לכם על היחס הבעייתי טיפה שיש לי כלפי החגים שלנו. במילה אחת, החגים, כפי שהם קיימים במסורת יהודית, כפי שהם נחגגים עתה ברוב רחבי ישראל, לא ממש מתחברים לי למה שהייתי רוצה להרגיש בחג. לרוב, או שלא ברור בכלל מדוע חוגגים חג זה או אחר; או שבכוונה לא מזכירים את הסיבה לכך; או שלא מצליחים למצוא סיבה אחת חיובית, כזו שלא קשורה למלחמות או למכות, לחגיגתו; או שכל החגיגה מתמקדת בסופו של דבר בסעודה רבת מנות, עד כדי בחילה, שלא ממש נבדלות בין חג זה או אחר, מלבד, במקרה הטוב, תבשיל זה או שונה המאפיין כל חג. ולי, שלא במפתיע, יש בעיה עמוקה עם זה.

כבר כמה שנים אני חושבת על הנושא ועוד לא לגמרי מצאתי פתרון לכל השאלות שעולות בי. אולי לכן גם עתה אני לא לגמרי נשמעת ברורה. במשפט אחד, כשתשאלו אותי מדוע חוגגים חג זה או אחר, אני רוצה פשוט לתת לכם תשובה ברורה, מספקת, פשוטה וכזו שתהיה מובנת גם לכם. ואולי גם כזו שתגרום לכם לרצות לחגוג חג זה. לא להוות מציאות, חלילה (והרי מהי מציאות?), אלא פשוט לתארה במילים שמשאירות טעם לעוד. וגם חשוב לי ליצור מסורות שמחות ופשוטות, כאלה שכולנו נוכל להתחבר אליהן. ואולי אפילו למצוא קסם משלנו בהן.

וזה פרוייקט ענק. ולרוב אני לגמרי אבודה בו. מדי פעם אבא מרגיע אותי שאכן נצליח לרקום מרקחה מיוחדת חגיגית משלנו. לא תמיד אני מאמינה לו. ובכל זאת, החלטתי פשוט לצעוד בדרך זו צעד אחר צעד, בתקווה שלבסוף כל הצעדים יתחברו להם יחד לשביל מואר אחד.

וכך, מבלי לאפשר לעצמי לרגע להזכר שילדתי בסך הכל לפני פחות מחודש, ואולי כדאי שבזמן זה פשוט אנוח, מצאנו את עצמנו, אבא ואני, לילה לפני ערב ראש השנה, יושבים עד אמצע הלילה ויוצרים שירון זה. חשוב לציין שכמובן ניסינו להכינו במשך כמה ערבים ברציפות, אך ברור שהצלחנו לעשות כן רק כשכבר לא יכולנו לדחות זאת יותר.

אספנו את שירי החג שאנחנו מתחברים אליהם. כאלה שנוכל להזדהות עם מילותיהן. לקחנו דפים קשיחים בגודל חצי עמוד A4. אני כתבתי את מילות השיר בכתב יד (כדי לעודד מאוחר יותר, כשכבר תדעו לקרוא, את כתיבתכם בכתב יד ולא באותיות דפוס שעולמנו רווי בהן). ואבא אייר. הכל בעפרונות מים. ואז עשינו למינציה (מכשיר יעיל מאוד שרכשנו לאחרונה). ניקבנו חורים. וחיברנו בטבעות שביקשתי מבעוד מועד להביא לי מארצות הברית. כך תמיד נוכל להוסיף עוד שירים.

וכמובן, במשך כמה ימים שלמים, שרנו ביחד איתכם את השירים מתוך השירון.

הכוונה היא לעשות, בסופו של דבר, שירונים לכל חג. ואולי אפילו לעונות. ולשבת. נראה...

חג אחד מאחורינו. אולי הקל שבהם. אינני מצליחה להבין איך נתמודד עם חג פסח. במיוחד, עם ההגדה (וכמובן, פתוחה לשמוע הצעות).