ענייני ההיגיינה מקבלים משנה תוקף בשל היותך בת.כך, למשל, על אף שכך גם נהגנו עם צ'ופו, אנחנו מקפידים לשטוף את הטוסיק שלך ואת הפיפי במים. רק בשני מקרים אנחנו מנגבים לך - אם מחליטים להחליף טיטול בלילה, כדי לא להעיר אותך מעבר למה שכבר התעוררת, בתנאי שלא עשית קאקי (מה שיקרה רק אם הטיטול באמת מפוצץ בפיפי, אחרת לא מעירים אותך); ואם נמצאים מחוץ לבית (אני יודעת שהיינו יכולים לקחת איתנו צמר גפן ובקבוק מים, אך החלטנו כי כאן בדיוק עובר הגבול בשבילנו... ענייני סדר העדיפויות). אז אנחנו מנגבים לך את הטוסיק בטישו. אבא לפעמים משתמש במגבון, אך אני לא מרגישה בנוח לגבי הגעת נוזלים לא ברורים לאזורים אינטימיים שכאלה, גם אם ינסו לשכנע אותי כי במגבונים ללא אלכוהול אין רעלים. בכל מקרה, עוד לא מצאתי מישהו שיסביר לי מה העדפה בשימוש במגבונים על פני השימוש בטישו רגיל (הכוונה לטישו לאף, כמובן).
דוקטורט שלם עשיתי לגבי השימוש בקרם טיטולים בבנות. אחרי כל ההמלצות ששמענו, לבסוף החלטנו שאיננו נפלוש עמוק מדי לאזורים הפרטיים שלך. כמובן, נמרח את הקרם על הטוסיק - רק כשצריך, ומסביב לפיפי בקפלים של הירכיים, וגם בצד החיצוני של השפתיים, וגם רק אם יש אודם. כששוטפים אותך, אנחנו מעבירים אצבע, מלמעלה למטה, גם בין השפתיים. מוודאים כי ההפרשות נשטפות, במיוחד אלה הלבנות. ומפעם לפעם בודקים כי פתח הנרתיק פתוח.
צ'ופו, כמובן, לוקח חלק פעיל בכל המעללים. הגבול מבחינתי הוא הנגיעה בפיפי שלך. רק אבא ואני מטפלים באזור זה - צ'ופו יכול לנגב את הטוסיק.
כמו את צ'ופו, גם אותך, אנחנו מקלחים בתמצית תה קלנדולה. אינני אוהבת להשתמש בקרמים שונים, טבעיים כמה שיהיו, אם אין בכך צורך. וגם כשהצורך קם, לרוב אנחנו מוצאים את עצמנו פונים לנפלאות שמן השקדים.
בהתחלה הנחנו מתחת לראשך את הסדיניות. אהבתי להשתמש בהן עם אחיך. גם כי כך פחות כיבסתי, וגם כי כך יכולתי לוודא יותר כי בדים נקיים נוגעים בעורו הרך. איתך, לעומת זאת, השימוש בהן בעייתי משהו. את ישנה במיטה על הרצפה. ולכן רק בעריסה יכולנו לקשור אותן. במיטה, כפי שאת רואה, פשוט הנחנו אותן. ולכן גם די מהר השימוש בהן במיטה הגיע לקיצו - תזוזותייך הרבות במהלך השינה הלחיצו אותי טיפה, שמא איכשהו תסתמי לעצמך את פתחי הנשימה.
ומעל הכל, מרחפת בכל נושאי ההגיינה עובדת היותך ילדה שניה, ולא פחות מזה - אחות לאח. מבחינת סדר העדיפויות, יש כל כך הרבה דברים אחרים שזקוקים להשקעה גדולה יותר מבחינתי. מבחינת הקשר עם אחיך, יש לא מעט גבולות שכך או כך חייבים להשמר, כך שבאמת אינני רוצה להרחיק אותו עוד שלא לצורך. כל מה שרק ניתן להגמיש, מנצלים בשמחה.
אני גם משתמת בהרבה חיטולי טטרה. בכל מקום כמעט יש לי אחד פנוי לשימוש - בחדר שינה, בסלון, בעגלה, באוטו. כאן גם המקום לציין שזה שאני כבר אמא וותיקה לא גרם לי להתבלבל פחות בין טיטול לחיתול (הלוואי ובעל פה היה ביניהם הבדל ברור כל כך כמו בכתב). כך נולד הביטוי השגור בפיו של אחיך: "זה חתול או חיתול, מאמה?". אינטרפרטציה שלו לשאלות הרבות שהפניתי לאבא: "זה טיטול או חיתול..?"
נ.ב. בתמונות את בת 15 ימים. היום את כבר כמעט ולא ישנה כך. רק כשמוציאים אותך מהמנשא ומניחים על המיטה, עד שאת מיישרת את רגלייך המתוקות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה