לילדינו: מבלים עם ויקה

הקשר שלכם עם ויקה מדהים פשוט.

את ישנה עליה כאילו הייתי זו אני.

ואתה משחק איתה, מבשל איתה, מתקלח איתה למרות כל הבדלי השפות האפשריים. ואפרופו, השפה. כתבתי לך כבר שלאחרונה די צמצמתי את שימושי ברוסית. כשויקה הגיעה, קצת דאגתי שמא לא תתייחס באורח רוח לכך שהיא תדבר בשפה שאינך תמיד מבין, ולא יכול להתבטא בה. להפתעתי הרבה, הסתדרת מצוין. לא רק שאתה מסביר את עצמך בסבלנות רבה, עשר פעמים לערך, בעברית, בליווי תנועות ידיים ושפת סימנים מאולתרת כדי שתבין למה אתה מתכוון, אלא גם התעניינותך ברוסית קיבלה חיים חדשים (לא מספיק פועמים כדי שתמשיך בה גם כשאנחנו לבד, אך בכל זאת). ימים שלמים דיברת רק על העובדה שחלקינו מדברים בשפות שאחרים לא מבינים אותן ("ויקה יודעת רק רוסית?", "אבא יודע רק עברית!"). ואז נכנסת לקטעי טרנס של שאלות ספונטניות ("איך קוראים לזה Po Ruski?"). וזה הכי מצחיק - לשמוע אותך מערבב את שתי השפות. ומסביר לאבא איך אומרים מה ברוסית. אך הדבר הכי הכי מתוק קרה אתמול, כשהתיישבנו לארוחת הצהרים. היינו רק אנחנו. איחלנו כהרגלינו בתיאבון, ואז הוספת Pryatnogo Apetita בחיוך נבוך מחייך, שאני כה אוהבת לאחרונה...

נ.ב. בתמונות את בת חודש ויום...