לבננו: וכך חגגנו את יום הולדתך השלישי

הסמיכות בין יום הולדתך לבין היום בו נולדה אחותך אפשר לך השנה, בפעם הראשונה, באמת לחגוג את יום הולדתך. לא הייתה יכולה להיות המחשה ברורה יותר לפשר היום הזה.

כמה שלא ניסינו להערך מבעוד מועד לקראת החגיגה האינטימית שלנו בבוקר יום הולדתך, בפועל יצא שהצלחנו לחגוג רק אחרי שהתעוררת משנה הצהרים. לילה לפני אבא ואני פשוט התעלפנו מרוב עייפות, וכל ההכנות עוכבו ונדחו לשעת שנת הצהרים שלך. כל מה שנשאר הוא להדוף את הטלפונים המנדנדים, שלא יקדימו את חגיגותינו.

אני החלטתי כי שום נסיבות מקלות לא חלות במקרנו, ולכן כל סממני החגיגה שלנו יצאו לפועל.

מודה, לא ממש לקחתי בחשבון כי תינוקת בת שבוע לא לגמרי יכולה להתחשב בקרם שצריך להקציף, או בתבניות עוגיות שעוד צריך לרדד. בהתחלה די נלחצתי. אך, למזלי הגדול, ולהפתעתי הגדולה מאוד, אביך התגלה כאופה כשרוני במיוחד. וכך, התבניות תוקתקו במהירות שעוד לא נראתה כמותה, וקרם שמנת מעולם לא היה מוקצף יותר.

כשקמת משנת הצהרים, דאגנו כי תבלה אצל אבא בסטודיו עד שאארגן את השולחן. לא היה צריך להתאמץ יותר מדי בשביל זה. אתה מאוד מאוד אוהב לבלות בסטודיו. ואני בינתיים ארגנתי את טבעת יום ההולדת שלך (birthday ring), על כל התמונות מהשנה שעברה, שאבא הדפיס לפני כן. גם התמונות של השנה הראשונה שלך חיכו בסלסלה (עוד לא הדפסנו את התמונות מהשנה השניה..).

כשנכנסת לבית, היית מהופנט. בשקט וביראת כבוד ניגשת לשולחן והתיישבת במקומך.

הסברנו לך כי היום יום הולדתך, בדיוק כפי שלפני כמה ימים היה יום הולדת של אחותך, וזה היום שבו היא נולדה. ההקשר היה כל כך טבעי, שלא היה צריך להרבות במילים.

כשעברנו על הערכים שהיינו רוצים כי תאמץ, בהתאם לקומפוזיציות השונות שבטבעת יום ההולדת, כמובן, שיותר מכל התעניינת במשפחה עם התינוק. בשקט בשקט הקשבת גם לסיפורים, אותם סיפרנו לנוכח התמונות. התמונה שלך ושל אחותך ביחד ישירות משכה את תשומת ליבך.

אך גולת הכותרת הייתה "העוגה שלך", והנרות, אותן ביקשת לכבות ביחד איתי.

אני כל כך שמחה שזו הדרך שבה בחרנו לחגוג את ימי הולדתך. האווירה הייתה מרגשת ושלווה. אינטימית ומיוחדת. לא הרגיש כי היה חסר משהו, כמו מתנות או בלונים, למשל. ברור כי עם השנים עוד יתווספו אלמנטים שונים לחגיגה, אך אני כל כך שמחה שזה יהיה הבסיס...