יום חמישי, 9 בספטמבר 2010

לבתנו: לא נרדמת ברעש

אם מישהו יגיד לי שוב משהו על כי להרדם ברעש ולהמשיך לישון למרות הרעשים מסביבך, זה בסך הכל עניין של הרגל, אני בנימוס אבקש ממנו לבדוק את עצמו שנית.

חשבתי... ילדה שניה. חשבתי... הרגלים מטבעם נרכשים. חשבתי... הכל עניין של התמדה ותרגול.

ואחרי פחות משבועיים נזכרתי שאולי כדאי להפסיק לחשוב כמישהי אחרת.

אצלנו במשפחה כנראה לא נרדמים כשאין שקט. וכן, בשלבים של שינה עדינה, מתעוררים מכל רעש קטן. גם זה של צעדים אפילו. לא צ'ופו, לא אני ואפילו לא אבא לא ישנים אחרת. אז מדוע את תהיה שונה?

וכך התחלתי להשכיב אותך לישון בחדר השינה שלנו (שהוא גם החדר שלך), ולא בסלון במרכזה של המולה.

ו... הוקל... לך ולי...

אין זה אומר, כמובן, שאת ישנה הרבה הרבה יותר טוב במהלך היום. בכל זאת, אחיך המתוק ממשיך את יומו במקביל לשינתך. אך לפחות, מדי פעם, את נרדמת. ומדי פעם בהחלט הרבה יותר מכלום...

נ.ב. בתמונות את בת שלושה ימים וחצי...

תגובה 1:

Alma's californian diary אמר/ה...

אני זוכרת את כל הפעמים בהן אמרו לי על הקטנה שלנו "אל תרגילי אותה לישון רק בשקט מוחלט, אל תיצרי סבביה סטרילית" ויותר מזה את הרגע שהבנתי ששקט ושינה הרחק מהסלון זה בדיוק מה שהיא צריכה!!! את כל-כך צודקת, לפעמים כל מה שאנחנו צריכים הוא להזכר להקשיב לקטנים שלנו ולעצמנו ולא לרעשי הרקע של הסביבה.

Related Posts with Thumbnails