החברות בינך לבין אלמה היא כה מדהימה.
תמיד יש לי תחושה שמשהו מסטי כמעט מחבר ביניכם.
הקשר שלכם אינו דומה לכל קשר אחר שלך עם ילדים אחרים. ועד כמה שידוע לי, כך גם אצל אלמה.
יש משהו עדין, אלגנטי, מבין, תומך בתקשורת ביניכם. תמיד מלווה בחיבוקים, בנשיקות, ובהרבה רוך ובעדינות.
כשאתם נפגשים בהמולת אנשים (למשל, במסיבת ברכת דרך צלחה לעלמה בנסיעתה לארצות הברית לפני חודש ושלושה שבועות), לעיתים, אתם מתנהגים כרגיל. כל אחד בעיסוקיו הוא. אך לרוב, גם אז אתם מוצאים רגע להיות ביחד. מעורבים במשהו שרק שניכם מודעים לו.
הביחד שלכם מהפנט. נדמה כאילו אתם לא שמים לב לעולם מסביבכם.
היה זה אך טבעי כי אלמל'ה תהיה האורחת הראשונה שלך... גם אם הבית עוד לא ממש מוכן לאורחים...:)
על אף ההריסות ובלאגן, הובלת בעדינות את הגברת לשני סלעים. התיישבת והצבעת על הסלע שלידך. בשתיקה היא ישבה לידך. וביחד אכלתם תפוח....:)
יום שני, 27 ביולי 2009
האורחת הראשונה שלך בבית החדש
תוויות:
בית (home),
חברים (friends)
2 תגובות:
אוי מתוקה שלי,
אני גם כל-כך מתגעגעת, אני מסתכלת בתמונות וקולטת שגם עלמה, גם עידני וגם אלמה כל-כך השתנו בחודש האחרון.
זה רק מלמד אותנו לנשום אותם עמוק ולהעריך כל רגע ורגע איתם כי הם משתנים כל הזמן, איזה מזל יש לנושאנחנו זוכות לבלות עם הילדים שלנו בתקופה הזאת של החיים שלהם נכון?
החלטתי ממש ברגעים אלה, כל עוד עלמה נחה את שנת הצהריים להתחיל בבלוג משלי, עידכונים ולינקים בקרוב,
נשיקות
כל כך מסכימה עם כל מילה. יש לנו באמת מזל ענק להיות איתם עכשיו. אני לא הייתי מחליפה שום יום מההוויה איתם - גם לא ימים קצת פחות נחמדים. אני אסירת תודה על כל רגע!
אני כל כך שמחה על החלטתך לכתוב!!! מחכה בקוצר רוח לפתיחה הרשמית של הבלוג! ועוד יותר לעדכונים השוטפים שיקלו אולי קצת את הגעגוע...:) נשיקות לכולם!
הוסף רשומת תגובה