המילים הראשונות - 1

ברוכים הבאים לסדרה החדשה שלנו: "המילים הראשונות".

MAMA - אמא, כמובן! בהתחלה זה היה משהו צרפתי כזה, עם הדגש על ההבהרה האחרונה. היום זה יותר מאוזן. כבר אמרתי לך כמה אני שמחה שאתה קורא לי כך? לא חשבתי שזה מה שיהיה, אבל כנראה הרצון הלא מודע שלי היה שתקרא לי כפי שאני קוראת לאמא שלי...:)
ABA - אבא. אי אפשר להעביר בשום מילים את הערגה ואת האושר שבצלילים האלה.
MMM - פרה.
AV AV - כלב.
IEHHH - סוס.
חיוך - חתול.
NANA - ברווז או אווז. לעיתים גם כל ציפור אחרת.
HUHU - ינשוף.
HHH - חזיר.
PIPI - איבר מין וגם שתן. את הP אתה מבטא כשאתה נושך בשיניים חשופות את השפה התחתונה.
KAKA - קאקי.
BIBI - מכונית.
SHSH - שקט, מישהו ישן. אתה תמיד מוסיף אצבע, הפוכה אמנם, לפה, קצת בצד, לא ממש באמצע. אתה לא מבחין בין שקט לרעש, כלומר אתה יכול לסמן שמישהו ישן, ורגע אחרי זה לתת צהלת שמחה.
O PA - קריאת פליאה. נגיד, כמעט נפלת. או שתפשת משהו שעמד ליפול.
EHHH! - ושתי ידיים למעלה לצידי הגוף. קריאת פליאה אמיתית ומודגשת! נגיד, מצאת משהו שחיפשת זמן רב. או לפתע ראית משהו שאתה מאוד מאוד אוהב - למשל, ענבים.

וכל דבר אחר - TATA, DADA.

מצחיק מאוד לראות איזה אסוציאציות נוצרות לך בראש. למשל, MAMA זו גם צלחת עמוקה, ו-ABA זו צלחת שטוחה. אולי בגלל שבארוחת הבוקר, אני, בדרך כלל, אוכלת גרנולה, ואבא - פרוסה עם משהו.

כפי ששמת לב, רוב המילים שלך, מלבד MAMA (!), הן בעברית. יש רק מילה אחת ברוסית, OPA, שזה "נפל" (ברוסית - UPAL).

ההגייה שלך במילים מסוימות מאוד מדויקת, ובמילים אחרות קצת מטושטשת. לוקח לנו רגע לעיתים להבדיל בין PIPI ל-BIBI. וגם ABA, וOPA (על שני פירושיו) נשמעים די דומה.

אתה נמצא בשלב כל כך משמעותי מבחינת פיתוח השפה. אך גם כל כך משמעותי. הרבה פעמים אני חושבת שזה היה כאילו היו שמים אותי בסין עכשיו, והייתי משתדלת להסביר לסינים, שאינם דוברים אנגלית (שלא להזכיר רוסית או עברית), על מה אני הכי אוהבת לעשות בעולם. הכל היה נתון לחסדיהם של החיוך והאצבע. כל כך קשה. משימה כמעט בלתי אפשרית. ואתה שרוי במאמצים אלה תקופה כה ארוכה. אני תמיד מזכירה לעצמי את הדוגמא הזו, כדי להזכר כמה חשוב להיות סבלניים, גם כשקשה. וגם כשנדמה שאין זמן.

אנחנו לא מתקנים אותך. אם אתה מבטא משהו לא נכון, אנחנו פשוט חוזרים על המילה ללא הוספת הערה כלשהי. אנחנו גם לא צוחקים למשמע ההגיות שלך. ואם אנחנו לא מבינים, אנחנו לא מוותרים ומנסים את כל הנמצא בסביבה, אחרי שגם אמרנו לך כי אנחנו לא מבינים אותך, אך משתדלים לשנות זאת. אנחנו משתדלים לא להשתמש ב"זה", אלא תמיד לנקוב בשם החפץ.

נכון, לעיתים אתה מתעצבן. אני חושבת שכל אדם מצוי, אם היו שמים אותו במרכזה של סין, היה מוצא כל דרך הגיונית ולא, כדי לצאת ממנה כמה שיותר מהר, והכי טוב - תוך כמה שעות. לך אין ברירה. הדרך היחידה שלך היא לפתח את השפה. וזה לוקח זמן. אז ברור שמדי פעם נשברים קצת. אנחנו משתדלים תמיד לרכך את המשברים ולנסות באמת לצאת מגדרינו כדי להבין אותך. גם אם במהלך הנסיונות אנחנו עוברים על כל חפץ בחדר ונוקבים בשמו, כדי לבדוק אם אליו התכוונת.