אחת הטלטלות שעברנו כשלקחת לוסק לפני כחודש וחצי, הוא שהפסקת להרדם עם אבא. למרות שהפסקנו עם התרופה אחרי שבוע, לא חזרת להיות רגועה. לא היית רגועה גם לפני כן, אך הפעם עוד יותר לא הסכמת להיות עם אף אחד מלבד איתי. גם לא בהכנתך לשינה. רק בימים האחרונים זה השתנה. את עדיין לא מרגישה טוב (ועל אך בפוסט נפרד), אך חזרת להרדם עם אבא. אבא מרדים אותך עתה לא באופן קבוע, אך מדי פעם בשנת הבוקר שלך ובשנת הערב. בצהרים היינו חייבים לאמץ נוהג חדש, כשלא הסכמת לישון עם אבא, ואיכשהו הוא השתרש ונוח לכולנו. אחרי ארוחת הצהרים, צ'ופו מפליג לחדרו וקורא עם אבא ספרים. אני עוזרת לך לישון, ואז מגיעה לעזור לצ'ופו. אם את מתעוררת לפתע כשאני עם אחיך, אבא ניגש אליך.
והאמת, כל זה היה אך כדי להציג תמונה מדהימה זו. איך את מצליחה לישון עם היד למעלה כך? איך היא לא נרדמת לך...? בצהרים את ישנה תמיד על הצד. הבטן שלך גועשת מדי כדי לישון עליה. אך כמעט תמיד אחר כך את לאט לאט מתהפכת על הגב.
נ.ב. ואת בת שלושה חודשים ושבועיים...
יום חמישי, 27 בינואר 2011
לבתנו: את שוב נרדמת עם אבא
תוויות:
לבננו (DS),
לבתנו (DD),
שינה (sleep)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה