ככל שהתקרב מועד הגעתך, מתוקונת, יותר ויותר חשבתי על איך נסתדר. איתך, צ'ופו, טיילתי טיולים ארוכים בעגלה, בכל הרחובות האפשריים של עיירתנו. הפעם חששתי שמא לא נוכל לפעול באותה הדרך. התלבטתי אם תהיה מעוניין בכך. הרי רוב הטיולים שלנו סמוך ללידת אחותך הסתכמו בביקור במגרש המשחקים.
כמה טעיתי. התלהבת מאוד מהרעיון של הסתובבויות ארוכות ברגל. כל טיול כזה מביא איתו כל כך הרבה זכרונות מתקופת הינקות שלך. כל פעם אתה בוחר מסלול מסויים, ואנחנו חוקרים אותו לעומק במשך כמה ימים ברציפות.
זה, למשל, היה המקום המיוחד שלנו כשהיית תינוקי. ואני מתרגשת גם היום כל פעם שאתה מציין: "בואי נלך למקום המיוחד שלנו, אמא. איפה שהיית הולכת איתי, כשהייתי ממש ממש ממש קטן, יותר קטן מצ'פוצ'יטה"...
יום חמישי, 13 בינואר 2011
לילדינו: מטיילים ברגל
תוויות:
לבננו (DS),
לבתנו (DD),
משפחה (family)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה