לילדינו: שפה חיובית בפי ילדים

לעיתים לא לגמרי ברור לי אם האמונה שלי לא מרוחקת יותר מדי מהמציאות... או במילים אחרונות אם אינני מגזימה...

למשל, כשהתחלתי לשמוע אותך לפני כמה חודשים אומר לאחותך: "לא! לא! לא!", שמעתי את עצמי ישירות מגיבה. מעולם לא הרבנו בשימוש ב"לא" איתך, והשתדלנו כמה שיותר להשתמש בשפה חיובית. ובכל זאת, לצערנו, השימוש ב"לא" מסביבנו הוא כל כך נפוץ, שכנראה שהוא הצליח לחדור גם אליך.

ולכן מצאתי את עצמי מסבירה לך: "צ'ופו, אם אתה אומר "לא" לצ'פוצ'יטה, אני לא בטוחה אם היא תבין מזה אתה חושב שהיא כן היא יכולה לעשות. למה אמרת לה "לא" עכשיו? מה התכוונת שהיא לא תעשה? ומה נראה לך שהיא יכולה לעשות במקום זה? אז אולי תגיד לה את זה במקום?". ולאחרונה, כשאחותך חוקרת כל דבר שידה אך יכולה להגיע אליו, אני מבקשת ממך פשוט לנקוב בשמו של החפץ.

ממממ.... לבטח לא מעט ירימו גבה...

אך אני מאמינה בכך שכל מה שהילדים זקוקים לו הוא הנחייה עדינה לעיתים.

כמה ימים אחרי כן הייתי עדה לשיחה הבאה ביניכם. את בדיוק משכת לאחיך בשיער (כמו בערך כל ילד שנמצא לידו, מהופנט ונמשך ללא כל יכולת לעמוד מנגד לשיערו). ואתה הגבת: "זה השיער שלי. הנה. את יכולה לגעת בפנים שלי".

כמובן, הפעמים שאתה משתמש ב"לא" עוד רבות. אך האמונה שלי חזקה מזה...

הימים עוד יגידו...

נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושבועיים....