ציור בצבעי גועש

לקח לי כמה זמן (כמה כמה זמן) להבין איך מציגים לך צבעי גועש (tempera painting), כך שזה יהיה נגיש, לא מסורבל, מזמין, לא מדאיג (אותי כמובן, מבחינת הנקיון, הרי בסופו של דבר כן הציור הוא בסלון). לשמחתי, נראה לי שהגעתי לעמק השווה.

מיקום - כעקרון, על כן הציור. פחית צבע, מכחול ודלי לניקוי המכחול נשמרים בשידת היצירה שלך.

סביבת עבודה - דף נייר בגודל A3 מודבק על כן ציור; פחית צבע עם מכחול על המגש שעל הכן; דלי לניקוי מכחול ומכסה הפחית על משטח פלסטי שמתחת לכן ציור; מגבת לייבוש המכחול וסינר אומנות תלויים מאחורי כן הציור.

המגבת לייבוש מכחול וסינר אומנות תלויים על ווים, אותם הדבקנו מאחורי כן הציור.

נייר - על הכן תמיד מודבק דף נייר בגודל A3. כבר מזמן אנחנו משתמשים להדבקת הנייר בגושי דבק כחולים כאלה, שנראים כמו פלסטלינה (אין לי הסבר ברור יותר כרגע). דבק זה לא אמור להשאיר סימנים, אך בפועל הוא משאיר סימנים על הנייר. אני מקווה מתישהו להגיע לפתרון אחר. לכן זהו גם החסרון בעיני של כן ציור זה, שמבחינת המידות שלו הוא אינו מאפשר תליית דפים באמצעות קליפסים. חסרון נוסף של כן הציור הוא העדר מגש נוסף.

חומרים - צבעי גועש של Omega ניתן לרכוש בכל חנות מכשירי כתיבה או בחנות אומנות. הופתעתי מאוד לגלות כי אין בארץ מכחולים עבים במחירים סבירים. Susan Striker מסבירה ב"Young at Art" כי השימוש הנפוץ במכחולים דקים אצל ילדים קטנים הוא שגוי ואינו מאפשר להם להתנסות באמת בשליטה על המכחול. הרבה יותר קשה לתפעל מכחול דק מאשר עבה. למזלי, מצאתי מכחולים כאלה ב... ארצות הברית (Jumbo Chubby Brushes). מה שמצוין בהם הוא שהם גם מגיעים בצבעים שונים, מה שיתאים בהמשך לשימוש מיועד בצבע מסוים.

פריט הכרחי נוסף פשוט בגאוניותו הוא פחית צבע מפלסטיק. מה שמאוד שמיש בה הוא כי למעשה קיימים שני מכסים. אחד אטום, והשני עם חור באמצע, בצורת קונוס. המכסה האטום מסייע לשמור על צבע טרי בפחית סגורה לאורך זמן. מכסה הקונוס מאפשר לך להוריד את שאיריות הצבע מהמכחול, לנגב אותן על הפחית, מבלי להשפריץ לכל כיוון אפשרי. מדהים, לא? בארץ ראיתי פחיות כאלה בחנויות יצירה, אך במחיר מופקע לעיתים. אנחנו מאוד מרוצים מפחיות אלה (no spill paint cups). גם הפחיות מגיעות בצבעים שונים.

התהליך - רוב החומרים נמצאים על כן הציור. הדלי, ובתוכו מכחול ופחית צבע, נשמר בשידת היצירה שלך. אני דואגת שתמיד יהיה לך מספיק צבע מדולל בתוך הפחית (מזל שאבא לימד אותי איך לדלל אותו). הבקבוק הגדול עם הצבע נשמר במקום שהוא מעבר להשגתך כרגע, ובהמשך יוצע גם הוא לשימושך. אם באמצע הציור נגמר לך הצבע, אנחנו ביחד ממלאים את הפחית בצבע חדש. ברגע שליבך חפץ לצייר, אתה ניגש לשידת היצירה שלך ומוציא את הדלי. אתה מביא את הדלי למשטח הפלסטי, מוציא את הפחית ממנו. אתה הולך לאמבטיה וממלא בדלי קצת מים. אז פותח, לרוב בעזרתי, את המכסה האטום. המכסה האטום נשאר מתחת לכן הציור. הפחית ומהכחול עולים על המגש שעל כן הציור. כעקרון בשלב זה אתה אמור לשים את הסינר. עד עכשיו משום מה לא ממש רצית לשים את הסינר, ולא התעקשנו איתך. בסופו של דבר גם להתלכלך הוא חלק מיצירה, למרות שעד עתה טרם התלכלכת ברצינות. אחרי שאתה מסים לצייר, אתה מוריד שוב את הפחית עם המכחול על המשטח הפלסטי. אתה שוטף את המכחול בדלי ומנגב אותו באמצעות המגבת. לוקח את הדלי ושופך את המים לתוך האסלה. מייבש אותו באמצעות המגבת. אם נשפך קצת צבע על המשטח הפלסטי, אתה מביא סמרטוט רצפה קטן שתמיד נשמר בשבילך בשירותים ומנגב את הרצפה. סוגר את הפחית. מחזיר את הפחית ואת המכחול לתוך הדלי, ואת הדלי לשידת האומנות שלך. ביחד אנחנו מורידים את הציור מהכן ושמים אותו על שולחן האוכל שלנו כדי שיתייבש. שמים דף ריק חדש על הכן.

נראה כי תהליך זה בינתיים משמש את כולנו נאמנה - קל לתפעול, מאפשר לך עצמאות ויוזמה, קל לנקות. לאט לאט הבסיס יתרחב, ויגיע גם ציור בחוץ וגם נסיונות בחומרים אחרים. בינתיים נראה כי הקצב איטי הולם גם אותך.