ילד הופעות

אני אוהבת את המקום שאנחנו גרים בו. כל כך אוהבת אותו. ואחד הדברים שאני מאוד אוהבת בו - זה שהוא מאפשר לנו לחשוף אותך לאירועים תרבותיים בעדינות ובאיטיות. כמו שאנחנו משתדלים לנהוג בכל. ובחודש אחרון, למזלנו, התרחשו מספר אירועים מעניינים. באולמות קטנים או בטבע.

לפני כחודש צפינו בהצגה "הנסיכה הקסומה" של בית הספר האנטרופוסופי באזורנו. האמת, שהתכנון לא היה ללכת לשם בשבילך, אלא באת איתנו כי פשוט לא הייתה דרך אחרת שנוכל לצפות אנחנו בהצגה. אני חייבת להודות כי נתתי לך הרבה פחות קרדיט ממה שהגיע לך. ההצגה הייתה אמורה להמשך כשלוש שעות עם הפסקה בת חצי שעה. הייתי בטוחה כי את רוב ההצגה תעביר עם מי מאיתנו מחוץ לאולם. כמה טעיתי! לא רק שהיית מרותק למתרחש על הבמה (משחק, שירה וריקוד), אלא גם אחותך בחיים עוד לא השתתפה במשהו השתתפות פעילה שכזו. לא ידעתי ממה להתרגש יותר. הדבר שהיה הכי קשה לך הוא לדבר בלחש. אתה לא ממש מצליח ללחוש - כלומר, בגדול אתה אכן יודע ללחוש, אך בפועל עושה זאת רק לעיתים רחוקות למדי. אז מדי פעם הקהל התבשר על כיבוי והדלקת האור, ועל התהייה מתי תשוב המוסיקה.

כשבוע אחרי זה צפינו ביחד בהופעה של להקה צוענית ביער שליד הבית שלנו. היית חולה, ועדיין התלהבת מאוד מעצם הרעיון ללכת להופעה. והתמונות שבפוסט הן מהופעה ברזילאית - האם אני צריכה להוסיף כי נהנית...?