הטיטול נשאר יבש

כבר לפני חודש שמתי לב כי אתה נשאר יבש במהלך השינה (המהירות בה חולף הזמן לעולם לא תפסיק להדהים אותי).

ואפילו מצאת את עצמך נם פעם אחת בתחתונים את שנת הצהרים (ניסיתי להזכר איך בדיוק הגעת לישון על הספה בסלון, כיוון שזה מעולם לא קרה לפני. אינני מצליחה להזכר בסיפור המדויק. נראה לי כי היה זה אחד הימים בהם נתנו לך, בלית ברירה, בפעם השניה בחייך, סטרואידים למשך כמה ימים, בנוסף לסירופ של אינהלציה. הבחירה בסירופ הייתה כי בפעם הקודמת לא היית מוכן אפילו להתקרב למכשיר אינהלציה. למרות שלא היו הפעם צפצופים, השיעול נמשך כבר כמה שבועות, וסירופ רגיל לא סייע. לא אוהבת את התרופות האלה, אך לעיתים אין ברירה. הנשימה שלך יותר חשובה מכל. אך עדיין, מוזר מאוד לראות את השפעת הלוואי שיש לתרופות האלה עליך - קוצר רוח, פתיל קצר, וגם היפריות בו זמנית).

ועדיין, דווקא אחרי השינה, אתה מתעקש להשאר בטיטול. במיוחד אם יש קאקי בדרך. הרגשתי כאילו עוד לא היית ממש מוכן להפרד מהרגשת הטיטול על עצמך. גם הידיעה כי יש לפנינו נסיעה ארוכה סייעה לנו לעכב קצת את תהליך הגמילה.

היום, לעומת זאת, אני מרגישה כי אתה ממש מוכן ורק זקוק לדחיפה קלה - מעין טפיחה מעודדת על הכתף. יש לי הרגשה כי בעוד כמה ימים, עת נכנס בחזרה לשגרה הלא כל כך שקטה שלנו, היא תגיע. בכל מקרה, עדיף לנסות עכשיו, לפני המעבר בעוד כמה שבועות. נראה...