יום שבת, 1 באוגוסט 2009

אתה בן שנה ואחד עשר חודשים!

אתה בן שנה ואחד עשר חודשים!

הפעם באיחור של שבוע אני מתפנה לכתוב לך כהרגלי שורות אלה.

אני אוהבת אותך! אני אוהבת את השיער האוורירי שלך, במיוחד את התלתלים המפוזרים להם על הכרית הקטנה שלך עת אתה נרדם. אני אוהבת לשמוע MAMA ו-ABA כל הזמן ובכל מקום. אני אוהבת את איך שבלילה, אחרי שמצאתי אותך במיטה שלנו, מתוך שינה, את מטפס עלי ובהתחלה נותן לי נשיקה, ורק אז ניגש לינוק. אני אוהבת להניק אותך. עדין. ותמיד. אני אוהבת את איך שאתה דואג שאכניס את הציצי בחזרה לחזיה אחרי שינקת. אני אוהבת לראות אותך גדל. את המחשבה המפתחת שלך. אני אסירת תודה על הרגעים שאנחנו מבלים יחד. אני אוהבת את איך שאתה גדל להיות עצמאי ומשוחרר. אני מודה כי לעיתים זה בהחלטה לא קל. הרבה יותר לעשות הכל בשבילך. אך אני כל כך אוהבת את הרוח שלך. את איך שאנחנו מגיעים הביתה, ואתה רוצה לבד לבד לפתוח את הדלת. את איך שאתה מדליק את המזגן לפני שנת הצהרים. את ארוחות הבוקר שאתה מכין. את איך שאתה מכניס את כל הכביסה למכונת הכביסה, את איך שאתה מוציא אותה אחרי זה לגיגית, מושיט לי אותה כדי שאוכל לתלות אותה, את איך שאתה מוריד אותה ממתקן הייבוש בגד בגד, ואז מקפל. אני אוהבת לראות את המחשבה שלך הולכת ומתפתחת, את היצירתיות הנרקמת שלך. אני אוהבת את איך שאתה צמוד לשרפרף האדום שלך. גורר אותו לכל מקום ומגיע בעזרתו לדברים שונים. אני אוהבת את איך שאתה גורר אותו למערכת, מטפס, מדליק אותה, מחכה שתשמע מוסיקה. ומתחיל לרקוד. אני אוהבת לשמוע אותך שר. אני אוהבת שאתה מתחיל לשיר, ואז קורא: MAMA, ומחכה שגם אני אשיר איתך. ואם אבא בסביבה, אז גם הוא. אני אוהבת את איך שאתה עושה זאת כשאתה יונק - מתנתק לרגע, קורא לי, מתחיל לשיר, ואחרי שגם אני שרה, חוזר לינוק. אני אוהבת לראות אותך מבציע על כל דבר ומחכה שננקוב בשמו. עוד פעם. ועוד פעם. אני אוהבת שיש ספרים שאתה אוהב יותר, ויש כאלה שפחות. אני אוהבת לראות את העיניים שלך, כשאתה מקשיב לנו. אני אוהבת לראות את איך שאתה מבין את מה שאנחנו מסבירים לך. אני אוהבת לראות אותך מכבד תמיד את כל מי שנמצא מסביבך במה שאתה אוכל. גם אם המישהו הזה נמצא בקומה אחרת בבית. אני אוהבת לראות אותך עורך שולחן, ועם כל צלחת נוקב בשמו של מי שאתה שם את הצלחת בשבילו. אני אוהבת לחזות בהערצה שאתה חש כלפי אביך. אם שנינו נכנסים הביתה, אתה קודם כל רץ אליו. ואני כל כך שמחה על כך. אני אוהבת לראות את היחסים המיוחדים במינם שנרקמים ביניכם. אי אפשר לתאר את הסיפוק שאני מרגישה מהמחשבה על כמה הקשר הזה יתרום לך בהליכת בשבילי חייך. אני אוהבת לראות את איך שאתה לוקח את ארגז הכלים של אבא ובאהבה ובשירים מתחיל להוציא ממנו כלים שונים. וכמובן, לכל אחד יעוד משלו. ואתה מבין ומיישם אותו. אני אוהבת לראות את העיסוקים הקטנים שלך בבית. תמיד עסוק במשהו. אני אוהבת את איך שאתה פתאום רץ אלי ונותן לי חיבוק. ואז נשיקה. ועוד נשיקה. ועוד נשיקה. בזכותך התחלתי לאהוב את הקיץ, בין יתר הדברים המוזרים שהיום אני אוהבת גם אותם. אני כל כך אוהבת להרגיש את הגוף החם שלך סמוך לגופי! מתחבק ומלטף. אני אוהבת את איך שתמיד אחרי שאתה מתעורר, אנחנו נשארים במיטה. לעיתים סתם שוכבים. לעיתים משתעשעים אותנו. ולפתע עברה לה חצי השעה. אני אוהבת את איך שתמיד דבר ראשון שאתה עושה, כשאתה מתעורר, עוד שני שליש ישן, קורא לאבא. ורק אחרי שהשבתי לך על מיקומו של אבא, חוזר לינוק. אני אוהבת לראות אותך רץ לשירותים לעשות פיפי. אני אוהבת לראות אותך אוכל את הדברים שאתה אוהב לאכול. ומלקק אצבעות. אני אוהבת לראות את השגעונות הקטנים שלנו גם בך. מנגב את הטיפה של היוגורט, אחרי ששפכת אותו לקערה, ומלקק את האצבע, כמוני. לוקח באצבע את הלבנה מהצלחת ומלקק גם אותה. לוקח את האוכל בשתי אצבעות פתוחות מתוחות (אגודל ואצבע), כמו אבא. אני אוהבת את איך שאתה אומר SHHH, ואצבע קטנה הפוכה ליד הפה. אני אוהבת את איך שפתאום, כשאני למעלה ליד המחשב, ואתה למטה עם אבא, אתה מטפס לבד ורץ אלי. MAMA! אני אוהבת את איך שאתה מופיע בחדרינו אחרי שהתעוררת משנת הצהרים, עם חיוך רחב על הפנים, וספרים בידיך. כאילו לא התעוררת אך עתה מהשינה. אני אוהבת לראות את איך שאתה לא נכנס לאוטו כשהוא לוהט מהחום. מחכה שהמזגן יקרר אותו. בודק אם הכסא התקרר, ורק אז נכנס. אני אוהבת לראות אותך מכדרר את הכדור. בכזו מימנות מדהימה! אני אוהבת לראות אותך עם אמא שלי. סבתא זו כזו מתנה ענקית. ואתה אוהב אותך כל כך! אני אוהבת לראות אותך בים. אני אוהבת את איך שאתה דוהר עלי, כשאנחנו יורדים במדרגות למטה, ואתה עלי.אני אוהבת את הרגשה של היד הקטנה שלך מלטפת את ידי, מחזיקה אותה, מחבקת אותה. אני אוהבת לשמוע את הנשימות שלך. אני אוהבת אותך. ועם כל עצב קטן שאני מרגישה על כל רגע שעובר איתך, וכבר מאחורינו, אני מתרגשת כל כך מכל הרגעים שעוד יבואו. אני אוהבת אותך!!!

כמובן, אתה אוהב גלידה! התמונות צולמו לפני שלושה שבועות. אני מתגעגעת לשקט שלנו...:)





3 תגובות:

Alma's californian diary אמר/ה...

אוי יקירתי,
את מזכירה לי שיר שאני מאוד אוהבת של יהודה עמיחי, קוראים לו "דיוק הכאב וטשטוש האושר" והנה לשמחתי מצאתי אותו במלואו באינטרנט:

" דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב

על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.

אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:

זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר

זה שורף וזה כאב חד וזה כהה. זה פה, בדיוק פה

כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים

אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,

הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שרחף

בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.

טשטוש האושר ודיוק הכאב

ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם

את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים."

אני חושבת שהצלחת במה שהוא איחל לעצמו , זה הישג אדיר ואת נהדרת, תמשיכי לאהוב ולשמוח עם הילד הנפלא שלכם ושיהיה המון מזל-טוב!

Miri אמר/ה...

תודה רבה! ריגשת אותי מאוד.
לבושתי, לא הכרתי את השיר לפני כן. וכמובן, מסכימה עם כל מילה!

Alma's californian diary אמר/ה...

שמחה שאהבת...

Related Posts with Thumbnails