על המדבקות

הרבה זמן רציתי להציג לך את הפעילות של הדבקת המדבקות. אם כי בכל פעם שנתקלת במדבקות (למשל, אצל רופא הילדים הנחמד שלך, שמשום מה חושב שכל ביקור אצלו אמור להסתיים באקט החגיגי של מתן מדבקה לך), לא גילית התעניינות שופעת בהן.

ובכל זאת, רציתי להציג לך את הפעילות הזו. היא מכינה היטב להדבקה בדבק, שתגיע בשלב מאוחר יותר. היא גם מפתחת מוטוריקה עדינה, ריכוז, קשר עין יד, שליטה. וכמובן, על אף השימוש בצורות מסוימות, אפשר לראות בה גם פעילות אומנותית.

מיקום - בגלל שפעילות זו בעיני הרבה יותר קשורה לפיתוח מיומנויות של כישורי חיים (Practical Life), היא מוצגת על המדפים הרגילים.

סביבת עבודה - על המגש יוצגו, בסדר עבודה מימין לשמאל (הכנה לכתיבה ולקריאה): דף עם המדבקות, דף בגודל של חצי דף A4.

נייר - גודל הנייר לפעילות זו הוא דף בגודל של חצי דף A4.

חומרים - זו אולי פעילות יצירתית יחידה, בה יוצגו לשימושך חומרים מוגמרים מוכנים. אכן, זה קצת פוגע בהתפתחות הטבעית של יצירתך, אך בשונה מחוברות צביעה, למשל, יש להדבקת מדבקות מטרה חשובה שאי אפשר כל כך להשיגה בדרך אחרת. הדבקת מדבקות היא שלב מוקדם להבנת קביעות ההדבקה (מה שנדבק, נשאר במקומו, ולא ניתן להסירו), לפני שעוברים לשימוש בדבק (מה שיכול להפחית את התסכול האפשרי, שחלק מהילדים חשים כשמקדימים להשתמש בדבק). ובכל זאת, כדי למתן עוד יותר את ההשפעות הלא הכרחיות של השימוש במדבקות, נשמור בקפדנות על העקרונות היצירה ברוח מונטסורית: נשתמש במדבקות עם גופים הנדסיים בלבד (עיגולים, משולשים, ריבועים וכו'), ולא במדבקות צבעוניות עם דמויות מוזרות ומוזרות עוד יותר. כל פעם נציג צורה אחת בצבע אחד, ורק אחרי שהילד הכירה בשלמותה, נשלב בין הצורות ובין הצבעים. בשלב ההתחלתי, לפחות, נציג לך אך כחצי עמוד של הדף באריזה (אלא אם נבחין מההתבוננות בך כי גם כמות זו היא גדולה מדי, ואז נקטין בהתאמה את הכמות המוצעת).


במקביל ליצירותיך בפסטל אדום ובצבע ידיים אדום, התחלת להדביק עיגולים אדומים. בהתחלה גדולים, וכעבור כמה זמן קטנים יותר.

התהליך - עבר למעלה משבוע, אחרי שהצבתי את המגש עם המדבקות על המדפים שלך, וטרם ניגשת אליהן. יתרה מכאן, כל פעם שלקחתי את המגש, כדי להתחיל להשתמש בהן בעצמי בתקווה שאולי זה יצית את העניין שלך (כפי שאני עושה בדרך כלל, עם הפעילויות האחרות), ביקשת בתוקף כי אחזיר את המגש למקומו על המדפים. אפילו לא ניגשת ולא הסתקרנת לבדוק. התלבטתי מה לעשות. החלטתי לתת לדבר עוד כמה ימים. ואז כשלקחתי את המגש לשולחן שלך, לפתע לא התנגדת. נעמדת והסתכלת מרחוק. הדבקתי את המדבקה הראשונה. והניצוץ הוצת.

רצת ולקחת ממני את המדבקות.

נדרשתי להראות לך אולי פעם-פעמיים איך מורידים את המדבקה מהנייר. מהר מאוד תפשת את הפרינציפ.

לעובדה כי את המדבקה מדביקים אך פעם אחת, וברגע שמדביקים אותה היא נשארת על הנייר, לקח לך להתרגל הרבה יותר זמן. רוב הפעילויות שאתה עוסק בהן הן ורסאביליות . אתה תמיד יכול להחזיר את המצב לקדמותו. אולי החריג היחיד הקיים לכך הוא בשבירת משהו - כשלא ניתן לאחד את השברים. לכן, בהתחלה, כל הזמן רצית להעביר את המדבקות מהדף, עליו הדבקת אותן. בכל פעם הסברתי בעדינות כי מדביקים פעם אחת. והעברתי יד על המדבקה. לאט לאט קלטת את הרעיון.

כפי שכבר ציינתי, בעיני זו פעילות השייכת יותר לתחום של כישורי החיים. ולכן הצגתי אותה באופן דומה ליתר הפעילויות של כישורי החיים. למשל, כמות המדבקות המוצעת לך מוגבלת. כשאתה מסיים להדביקן, אתה הולך (יותר נכון, רץ) לפח ומשליך לזבל את הדף, עליו הן היו מודבקות. את הדף עליו הדבקת את המדבקות אתה שם על שולחן האוכל (המקום הזמני שלנו לייבוש עבודות האומנות). והמגש הריק חוזר למקומו על המדפים (לפחות, בחלק מהמקרים. בפעמים האחרות אני מחזירה אותו לבד). בדומה לציור בפסטל, אני מוסיפה את המדבקות החדשות על המגש בשעות המנוחה שלך. בשבל מאוחר יותר, המדבקות יוצגו במקום קבוע, בו תוכל לקחת אותן בעצמך.

הצגת העבודות - בדיוק כמו בציורים בפסטל ובציורי צבעי האצבעות, אני תולה חלק מהעבודות על המקרר. יתר היצירות שלך מאוחסנות בפורט פוליו הישן של אבא, בחוצצי ניילון בגודל A3, לפי חודשים. אני מסמנת מאחורי כל אחד מציוריך בתחתית העמוד בעפרון תאריך, שם (הרי בעתיד יהיו גם שמות אחרים:) וגילך. בכתב קטן וכמעט בלתי נראה לעין.

לעיתים, אתה מדביק את המדבקות בהתלהבות יתרה. ובריכוז מדהים. לעיתים, אתה לא מדביק במהלך כמה ימים. לעיתים אתה מדביק עיגול ליד עיגול. לעיתים עיגול על העיגול. לעיתים אתה בוחן גבולות בכך שמנסה להדביק את המדבקות גם על המגש או על שולחן. לעיתים אתה יושב ליד השולחן לבדך. לעיתים אתה מבקש שנתלווה אליך. אנחנו משתדלים ללכת בעקבותיך, כמו תמיד.