משפצים בצעדי ענק

הכל קורה מהר מדי ואינטנסיבי מדי. אני בקושי זוכרת מה היה היום בבוקר. הייתי צריכה לדפדף בבלוג כדי לזכר על מה סיפרתי בפעם האחרונה שכתבתי על השיפוץ..:) ואין לי מושג מה קרה בין היום ההוא (יום שלישי שעבר) לבין יום שישי בבוקר.

ביקשנו מאמא שלי שבדרך כלל מגיעה פעם בשבועיים (מיום חמישי בלילה עד יום שבת בצהרים), שתגיע גם השבוע (אחרי שעזרה לנו מאוד בסוף שבוע שעבר) ותשאר גם ביום ראשון. יש לנו מזל גדול שיש לנו אותה (אה, נזכרתי מה עשינו ביום רביעי - נפגשנו שוב עם נגרים, בעוד סבא שלך הגיע לשחק איתך לידנו). במהלך שלושת הימים האלה התרוצצנו אבא ואני כמו מטורפים. ואתה נשארת עם BUSENKA בבית במהלך הבוקר, עד שחזרנו בצהרים כדי שאוכל לעזור לך להרדם. ואחר הצהרים שוב לסידורים. מלבד יום שבת, אז עצרנו הכל ונסענו לים אחר הצהרים. היינו פשוט חייבים את ההפסקה הזו.

אם זה אידיאלי? וודאי שלא. היציאה מהשגרה השפיעה עליך. כבר כמה ימים אתה מתעורר משנת הצהרים, למשל, בבכי. ולפני כמה ימים, בפעם הראשונה, קראת לי בלילה MAMA (האמת, שזה דווקא משהו די שמח!). אך היינו חייבים להשלים את ההחלטות. ואין אף אחד אחר בעולם כרגע שהיית שמח להשאר איתו בזמן הסידורים האלה, מאשר עם BUSENKA שלך.

ביום ראשון בבוקר נתנו את הפוש האחרון, והוספנו לרשימת הסגירות גם מטבח (הללויה! ממש דאגתי כבר שנצליח להזמין מטבח טוב במסגרת התקציב שלנו) ועבודות אלומיניום (חלונות, דלתות וכו' - רק המינימום הנדרש, כמובן). עכשיו, כל מה שנשאר הוא לשבת במרפסת ולאכול אבטיח.... כמעט!..:)

וברצינות, לפחות רוב ההחלטות הרציניות מאחורינו - מזל טוב! לא מדברים יותר במושגים של עשרות שנים. עכשיו רק נשאר לבדוק שהכל מתבצע כתקנו, ולהשלים כל מיני החלטות קטנות. כמו למשל, לקנות שולחן אוכל ולבנות גדר. אבל מה זה לעומת בחירת הברזים והקרמיקות? קטן עלינו!:)