על יצירתיות בכלל ועל רקמה בפרט

יותר מכל אני רוצה שתגדל בסביבה יצירתית, שתשרה גם עליך אווירה של יצירה ושל עבודת יד, ואולי תסייע ליצירתיות להנפיח נשימה גם בך. אביך הוא מוכשר מאוד, כך שלפחות חלק מהאווירה בביתנו כבר ספוג ביצירתיות. יצירתיות היא בכלל מושג כה רחב. אומנות, מחשבה, התבטאות, שירה, מחול, ובגדול - כמעט כל תחום של חיינו. אך אבן יסוד לצמיחתה היא, בעיני, ללא ספק האווירה בה תגדל בביתנו. כמו כל דבר, ואולי בעניין זה בעיקר, אני מאמינה שיצירתיות בוקעת בשני מצבים קיצוניים - כשהאווירה בבית ספוגה ביצירתיות, וכך בטבעיות היא מתחילה לזרום גם בעורקי נשמתך, או כשאין זכר לקיומה בחיק המשפחה, ואז כמו הר געש היא פורצת מתוכך. כי הרי כל נפש אדם היא יצירתית ביסודה. והיא תפרוץ במוקדם או במאוחר בכל אחד מאיתנו. פשוט, כמו בכל דבר, חלקנו נעשים אטומים עם השנים לכל פרץ חי שלכאורה דורש מאמץ נוסף מאיתנו (תירוצי חוסר הזמן, זוכר?), אך הלכה למעשה במקום להמריא, אנחנו מקרקעים את עצמנו, ולעיתים אף חופרים לעצמנו בור ענק אל תוך השיעמום ואל אובדן זהות עצמית. טוב, סטיתי קצת מהנושא. כל מה שהתכוונתי לומר הוא שאני בוחרת בדרך השניה - אני אעשה הכל כדי שנהיה משפחה שממשת את היציריתיות שבה.

וזה לא דבר שכל כך פשוט לי. רוחות העבר רודפות אותי בנושא הזה, אך אני נלחמת בהן בגבורה. כך נזכרתי שאני בעצם יודעת לרקום. וריקמה אף מתאימה מאוד לאורח חיינו העכשווי. אני יכולה לקחת אותה לכל מקום, ואינך חוטף לי אותה מידיי בינתיים (שלא כמו ספרים שאני מנסה לקרוא בנוכחותך...:). כך שבנוסף לכך שאני מנסה לעורר את היצירתיות הרדומה משהו שלי, אני גם מנצלת אותה למילוי הזמן של שנינו ביחד. תמיד השתדלתי להעסיק את עצמי במשהו - כך שאוכל להיות איתך, אך גם לאפשר לך לעסוק במשהו באופן עצמאי ובלתי תלוי בי. רק שבזמן האחרון תעסוקה שלי הפכה להיות די בעייתית מסיבה מבורכת, והיא - אתה רוצה לקחת חלק בכל מה שאני עושה. וכך קיבל הרעיון לרקום חיזוק נוסף.

ומי אם לא אבא שלך הוא המועמד הראוי ביותר לתמריץ ליצור משהו מיוחד?! כמו תמיד, המחשבות שנחות על עלי הדפנה במעמקי נפשתנו, מחכות להבקיע בדיוק ברגע המיוחד הידוע אך להן בלבד. כך, בחיפושיי אחרי הנושא לריקמה, נזכרתי ברישום זה. תמונה זו צולמה ב"בית בקצה הנוף" בעמוקה - גן העדן הפרטי שלנו. ואת הרישום רשם אביך המיוחד בניסיונותיו ליצור (יצירתיות, אה?:) הזמנה לחתונתנו. ואני מאוד אהבתי את הרישום הזה.

וכך מצאתי את עצמי צוללת לתוך המשימה המאתגרת להעתיק רישום זה לתוך ריקמה. התלבטתי והתלבטתי, ופשוט החלטתי לקפוץ למים.

לגבי הטכניקה - רקמתי בחוטי מולינה. השתמשתי בשלושה ובשישה חוטים לסירוגין. רקמתי על בד כתנה דמוי קנבס. החלטתי למסגר את הריקמה בתוך חישוק רקמה. לשם כך השתמשתי ברעיון ההדבקה של Swatch Portraits ב-The Purl Bee. וכך בשקט בשקט הכנתי הפתעה לאביך. זה מה שיצא!

נ.ב. אני חייבת להודות שלהכין הפתעות לאביך המתוק זה אחד הדברים המהנים ביותר, אך גם הקשים ביותר. כי אז אני נעדרת אפשרות להתייעץ אם בחיר ליבי, עם חבר הכי טוב שלי שאני כה מוקירה את העצות ואת הסיוע שלו.