בפעילות זו 4 לחצנים, בסדר משמאל לימין: לחצן מטה, לחצן שמאלה ימינה, לחצן בהטייה מעלה מטה, לחצן סביבון.
בפעם הראשונה הצגתי לך את התיבה הזו כשהיית בערך בן 11 חודשים. והיא לא התקבלה בברכה. לא הצלחת להפעיל שום דבר (מלבד לסגור את התיבות שפתחתי), איבדת סבלנות די מהר וזרקת הפעילות. הבנתי כי אתה עוד לא מוכן אליה ואחסנתי אותה.
חודש מאוחר יותר, כשהצגתי לך אותה שוב, עדיין לא הצלחת להפעילה, אך היית מוכן להשאירה בסביבה. בהתחלה התרכזנו בלחצן הכחול, שנפתח בלחיצה אחידה מטה. כעבור כמה זמן התגברת עליו!
עברנו ללחצן האדום, שנפתח גם הוא מטה, אך בלחיצה צדדית. ואז קרה דבר מרתק. כל הזמן ניסית ללחוץ באמצע הלחצן, כמו שלחצת על הלחצן הכחול. כנראה באחת הפעמים כשהצגתי לך את התיבה וניסית לפתוח אותה, לקחתי את היד שלך בידי והראתי לך בפועל איך ללחוץ על הלחצן האדום, כדי שתרגיש שלוחצים בצד ולא באמצע (הלימוד בשלבים אלה הוא פיזי, בגילאים קצת יותר מבוגרים לא הייתי מדגימה לך באופן זה, והיית פשוט לומד בקצב שלך).יום למחרת כשהיית עסוק בפעילות זו ואני הייתי במרחק מה ממך, פתאום הגעת אלי, הושטת את ידך, לקחת את האצבע שלי ומשכת אליך. נעניתי ובאתי איתך. משכת אותי עד הלחצן האדום.... כדי שאפתח לך אותו! וכך, במשך למעלה מחודשיים מאז, אתה מוצא אותנו בכל מקום שהוא, וגורר אותנו לתיבה כדי שנפתח לך את הלחצן שעוד לא למדת לפתחו לבד...אתה ממש מדריך אותנו - מכוון אותנו בדיוק לאן שחפץ ליבך:)
אחרי הלחצן האדום, שלמדת לפתוח כעבור כמה שבועות, בא תורו של הלחצן הירוק. אבא ואני דווקא היינו בטוחים שלחצן זה יהיה האחרון, בשל סיבוב הידית שצריך לעשות כדי לפתחו. הפתעת אותנו! האמת, אותי בכלל הפתעת עם הפעילות הזו. הייתי בטוחה שלא תדע להבחין בין הסוגים השונים של הלחצנים. ואכן, כמה שבועות באמת ניסית לפתוח את כל הלחצנים כמו את הלחצן הכחול, אך אחרי זה למדת להבחין.
והיום, מה שנשאר - הלחצן הכתום. בינתיים, אחסנתי את הפעילות לכמה זמן כדי לחדש את האינטרס שלך אליה.
נ.ב. בעודי כותבת לך שורות אלה, שמעתי אותך בחדר שלך. לא תמיד כשאני שומעת אותך, אני ניגשת אליך. לפעמים אתה משמיע קולות, אך חוזר לישון בעצמך. אחרי שחזרת על הקריאה שוב, נכנסתי לחדר שלך.... ואתה יושב על המיטה מחכה לי..לא בוכה... עם המוצץ בפה... אם למי, כולל אותי, היה עוד ספק אם אתה מתעורר בלילה לינוק או לקחת מוצץ:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה