ובבוקר אני לא זוכרת מה קורה

אין לי מושג מה קורה בבקרים. אבא שלך מתעורר בבוקר, ואני ממשיכה לישון עוד איזו שעה - שעה וחצי. בזמן האחרון אתה יותר ויותר נשאר בחדר שלך כשאתה מתעורר (בין אם בבוקר, או במהלך היום). אתה מדבר עם המוביילים, קורא ספרים, משחק עם הצעצועים הרכים. לפעמים אתה מבלה כך אפילו חצי שעה. אני לא כל כך יודעת מה אתה עושה שם, האמת. לא נעים לי להציץ יותר מדי. אתה זכאי לפרטיות שלך. ובחזרה לבקרים - באיזשהו שלב אתה מגיע אלינו, ובדרך כלל ישירות מטפס אלינו למיטה. אלי - לינוק. מאז שהצלחתי לפני כמה שבועות להניק אותך בשכיבה, אני אפילו לא מתעוררת. רק פותחת את העיניים לרגע, ואז נרדמת שוב. ברוב המקרים - אין לי בכלל זכרון מרגע זה. כנראה, פסיכולוגית, בגלל שאני יודעת שאתה בסדר, ושאבא שלך ער (אני כן דואגת להעיר אותו גם מתוך השינה שלי...:), אני מתנתקת קצת כדי לנוח. אני חייבת את המנוחה הזו..

אז כפי שאתה בטח מנחש בעצמך, אין לי שום זכרון מרגע בו צולמו תמונות אלה...:)