אחרי בירורים וחיפושים רבים, רכשנו אתמול מנשא גב בשבילך! אנחנו לא ממש מטפסי הרים מקצוענים, ולהסתובב סתם כך איתך במנשא כבר מזמן לא דבר פשוט (12 ק"ג של אושר), אך רצינו שיהיה לנו מנשא לטיולים קצרים בואדי, וגם לימי גשם שעתידים להגיע. היה חשוב לנו לא להשקיע במנשא כסף רב. גם לא ידענו אם תאהב להיות בו.
המנשא ששמנו עין עליו הוא מנשא של חברת Gerry. לאיריס יש מנשא כזה באחת הגרסאות הקודמות שלו, ומהצד היה נראה לנו שהוא נוח ומתאים למטרות שלנו. אהבנו שהוא לא בומבסטי מדי ולא שוקל כמעט כלום. ומה שהכי חשוב - לא עולה הרבה. אבל... לא יכולנו למצוא אותו בשום מקום. כמו כמעט כל דבר שאני מעוניינת בו, באורח פלא, בכל מקום הפסיקו למכור אותו.
עד שאתמול, בדרך מארוחת הצהרים באחת המסעדות האהובות עלינו, עצרנו באחת מחנויות הילדים בעוספיה... ולהפתעתנו הרבה, גילינו שהם מוכרים את המנשא. מדדנו אותו עליך - ישבת בול! כך קרה שקיבלת את המנשא במתנה מ- BUSENKA שבילתה את סוף השבוע איתנו (למקרה שמישהו מתעניין בכך, מחירו 150 ש"ח).
ובערב, לא התאפקנו - יצאנו לנסות את המנשא. אפילו הגשם שירד לא הניע אותנו מכך. גם כשהגשם הפך להיות גשם זלעפות ונרטבנו כולנו ברגע. עד כדי כך נוח היה לך במנשא, שישירות נרדמת בו...:) כנראה, גם העובדה שלא הצלחת להרדם בצהרים סייעה לכך (לא זוכרת מתי קרה הדבר בפעם האחרונה לפני כן). וגם היום עשינו טיולים נסיוניים. עכשיו אפשר בוודאות לומר - אתה אוהב את המנשא שלך! אתה מביט בו מלמעלה על המתרחש מסביבך - אתה אפילו גבוה יותר מאבא שלך...:)
והמנשא נוח. קל לתפעל אותו - קל לשים אותך בו, קל להרים ולהוריד. וגם ללכת. הוא מתאים בול לנו. די מהר התעייפתי אמנם, אך נראה לי שזה קרה אך ורק כי אני לא כל כך בכושר. בסך הכל, אני מאוד מרוצה מהרכישה הזו! אני מצפה כבר לזכרונות הרבים שיווצרו בזכותו.
ולרגע הצטרפותו של חבר חדש למשפחתנו, נזכרתי במנשא בד שכל כך נהנינו ממנו. הנה כמה מזכרות...
המנשא הוא דמוי מנשא Loopi, אך מבד הרבה יותר נוח ופחות צמוד (אני לא מוצאת כעת את שם החברה, אם יהיה מי שיעניין אותו - אנא השאירו תגובה, ואני אאתר את הפרטים). וכולנו כל כך אהבנו אותו. התחלנו להשתמש במנשא הזה כשהיית בן חודש - משום מה חששתי להתשמש בו לפני (להבא אהיה פחות חוששת בעניין זה..:). התרומה הראשונה שהמנשא תרם לנו, הוא שמרגע שהתחלנו לשים אותך בו, גם אבא שלך היה יכול להרגיע אותך, ולא רק אני והציצי שלי (בתקופה זו התחלנו גם להשתמש במוצץ - מה שגם תרם מאוד ליכולת אביך להרגיע אותך). כאן בתמונה אתה בן חודש ו-3 ימים.
מהתחלה לא הסכמת להיות עם הפנים כלפינו, אלא רק עם הפנים כלפי העולם. בשכיבה הסכמת להיות אך ורק אם היית יונק או ישן. כל דבר עניין אותך. זו הייתה התנוחה האהובה עליך. כאן אתה בן חודש ו-4 ימים בחגיגות ה-30 לקרנה היקרה.
כמה הנקות המנשא הזה היה עד להן..! אז עוד הייתי דואגת קצת לגבי ההנקה בציבור. שמחתי על המנשא - בזכותו יכולתי להניק אותך בכל מקום, כיוון שאף אחד לא היה רואה שאתה יונק. לא הייתי חייבת להשתמש עוד בחיתולי טטרה מעליך. אך די מהר למדתי שגם בלי המנשא, אני יכולה להניק אותך חופשי בכל מקום. זו רק התחושה שלי שכולם נועצים בי מבטים מניקה. בסופו של דבר, היחידים שיודעים שאני מניקה אותך, הם אתה ואני. כל היתר בטוחים שאתה פשוט ישן. רק לפני יומיים מישהו בדשא ניגש אלי והיה בטוח שאתה ישן, כשבפועל ינקת...:)
איזה מאמי קטן! מדהים עד כמה הזכרונות שלי ממך הם פיזיים. אני ממש מרגישה את התמונות האלה. למשל, בתמונה הזו אני מרגישה את חום הגוף שלך צמוד לשלי, את הנשימות הקצובות שלך ואת המגע של היד הקטנה המתוקה שלך. אני כל כך אוהבת אותך!
כך היינו מסתובבים בטיולים רבים בעיר. אתה בן חודשיים וחצי.
אני חושבת שהפסקנו להשתמש במנשא כשהיית בערך בן 5 חודשים (בתמונה אתה בן 4 חודשים). לא הייתה ברירה - המשקל שלך והגב שלנו התחילו לנהל שיחות נפש ארוכות...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה