לפני כמה זמן, באחת הארוחות שהאכלתי אותך, פתאום חשבת על רעיון גאוני. אמא מאכילה אותי כל הזמן - איך לא חשבתי לפני כן שמן הנימוס הוא שגם אני אאכיל אותה....?
וכך קרה שאתה מאכיל אותנו לא פחות ממה שאנחנו מאכילים אותך. אתה נהנה מאוד מכך. אתמול, למשל, בארוחת צהרים, אני האכלתי אותך בעוף, ואתה האכלת אותי בפתיתים. אי אפשר להתווכח עם ההגינות של המחשבה שלך....:)
אמרתי לאבא שלך, שבסופו של דבר, אתה מתאמן לימים שיבואו. כשתצטרך באמת להאכיל אותנו. סתתתתם. אני צוחקת. חמסה חמסה חמסה!
נ.ב. התמונות צולמו בנופש לשנו בירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה