בפתחו של הלילה הרביעי שלך בחדר, אני חושבת שאני יכולה לקבוע כי המעבר שלך הצליח. לעומת היום הראשון בו ישנת בחדר, אז לקח לך כשעתיים להרדם, מה שנמדד בדיסקים כשיר רביעי של ההשמעה השניה, כבר למחרת המדד עמד על השיר השלישי של ההשמעה הראשונה. וכך נמשך מאז. אתה נרדם מכסימום בשיר הרביעי...:) כמו שהיה כשישנת איתנו בחדר.
ההשפעה היחידה של המעבר, בינתיים, היא כמות ההתעוררויות שלך בלילה. שהיא די גבוהה. אך אינך מתעורר בבהלה, אלא מבקש פשוט לינוק יותר. אני מרגישה כי גם בלילה אתה יודע שאנחנו בחדר ליד, ואינך מפחד. ובמהלך היום בכלל תענוג - מאז שעברת לחדר, לא קרה עוד שהתעוררת בבכי. מה שכן היה קורה לפני כן. אולי זו הסתברות מקרים פשוט. כל כך כייף לשמוע אותך מתעורר, מקשקש לך, נשאר עוד קצת בחדר, וכשמתאים לך - בא אלי לחדר השינה.
מי שלא ישן במשפחה שלנו, כרגיל, זו אני. בלילה הראשון בין יום ראשון לשני ישנתי אולי שעה וחצי בסך הכל. פחדתי לא להתעורר. ולכן פשוט לא הצלחתי להרדם. בלילה השני ישנתי קצת יותר טוב. ואתמול בלילה כבר לא רעדתי מדאגה כשפרשתי לישון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה