בואו עננים, הבאו גשם לגנים.....

כבר כמה ימים יורד גשם, ואנחנו משתדלים להסתגל למצב החדש... וזה לא פשוט...

אתמול ניסיתי את עצמי בתפקיד האמא האמיצה.... אמרתי: "אז מה עם בוץ בחוץ? הרי עוד חם. בסופו של דבר, זו חוויה חושנית גרידא! חלק ממה שילדים עושים הוא להשתכשך בבוץ". אה! על מי ניסיתי לעבוד?

תראה את הרגליים שלך.... ספוגות לגמרי בבוץ! אחרי שיצאנו לשתי דקות אולי החוצה. וכמובן, ישירות הסתערת על המדרגות וטיפסת בהן. לא הבנת על מה המהומה הגדולה. אז קצת רטוב... דבר יחיד לא מצא חן בעינייך - שהעלים הרטובים נדבקו לך לידיים. הושטת לי כל פעם את היד במבט תמוה... למה הם לאי יורדים? EHHH...

ואפילו זה היה עוד סביל עד הרגע.... שביקשת לינוק. ובכן, בני המתוק. אני אכן אוהבת מאוד להניק אותך. אך אפילו לי יש גבולות!

אם הייתי יכולה להרים אותך באוזניים, הייתי עושה זאת...:) הכנסתי אותך ישירות לאמבטיה. כולך ספוג בבוץ. הורדנו את הבגדים ושטפתי אותך בכיור. אחר כך כיבסתי את הבגדים 4 פעמים, ועדיין לא כל הבוץ ירד מהם.

לסיכום, נראה לי שבזמן הקרוב, עד שתגדל לשחות בבוץ בלי לשאול את דעתי על כך (ואני מבטיחה שאני לא אגלה לך אותה ותמיד אעלה חיוך על פניי ברגע שתעשה כן), אנחנו נמנע מחוויות רצוניות דומות.... אני לא חזקה מספיק!