לפעמים

לפעמים אני כל כך עייפה שאני מרגישה בחילה. כל כך עייפה שנראה לי שאם אשב לנוח לרגע, לא אצליח לשכנע את עצמי לקום שוב. לפעמים אין איבר בגוף שלא כואב לי. לפעמים אני לא מבינה. לפעמים אני מרגישה לא מובנת. לפעמים אני חושבת שאין טעם להסביר. לפעמים אני לא יודעת למה. לפעמים אני לא יודעת אם נגמר חלב במקרר - אם אני משתמשת לחלב רק לקפה, ואת הקפה שלי אני שותה מחוץ לבית. לפעמים אני מרגישה לא שייכת. לפעמים אני נעלמת. לפעמים העבר כבד עלי. לפעמים עצוב לי. לפעמים אני מרגישה מוזרה. לפעמים אני לא יודעת למה אני מתעקשת. לפעמים בודד לי. לפעמים המחשבות מציפות אותי כך שאינני מצליחה להפריד ביניהן לבין המציאות. לפעמים בא לי לברוח. לפעמים אני לא רוצה לצאת מהבית. לפעמים אני לא יודעת אם אי פעם יהיה מספיק. לפעמים אני לא שומעת את עצמי. לפעמים אני מעדיפה שלא הייתי שומעת את עצמי. לפעמים אני לא יודעת למה עצמי כל כך חשוב לי. לפעמים אני רק צריכה לתת לזמן לעבור.

לפעמים אני פשוט מקשקשת....