אתה בן שנה וחודשיים!

אתה בן שנה וחודשיים!

כרגיל, רק אתמול נדמה לי שחגגנו לך את יום הולדת השנה...:)

אני אוהבת את הצעדים הראשונים שאתה עושה. אני אוהבת את איך שאתה נעצר פתאום, מסתכל למעלה אלי ומחייך חיוך של סיפוק ושל גאווה! אני אוהבת את האחיזה של הידיים הקטנות שלך. אני מרגישה אצבע אצבע נאחזת בבטחה בידיי. אני ממש מרגישה שכפי שבקרוב תמריא בהליכתך, תשחרר את ידי המשמשות לך כעת כרשת בטחון ותצא לצעידה עצמאית, כך גם בשלב כלשהו תמריא למסלולך בחייך. כך אמורים החיים להיות - אתה גדל איתנו עד הרגע בו אתה מרגיש מספיק בטוח להמשיך לגדול לבד. ובכל זאת, תקווה קטנה בליבי - מקווה שתמיד תרגיש כי נהיה לך לרשת בטחון. בכל מצב ובכל דרך. אני אוהבת את הפטפוטים שלך. את איך שאתה אומר MMMMAMMMMMA. ממש מתענג על המילה. אתה לא קורא לי כשאינני לידך. והרבה פעמים אתה חוזר על המילה הזו גם כשאינך מסתכל עלי. אך לפעמים, לעיתים רחוקות בינתיים, אך כה יקרות, אתה פתאום מפנה את מבט האוקיינוס אלי, מחייך ושר: "MMMMMMMAMMMMMMA". ואני נמסה! אני אוהבת את שיער המשי שלך. אני אוהבת את ההירדמויות שלך. ליטופים בלתי פוסקים. אני אוהבת את איך שאתה מחפש את הידיים שלי. אני אוהבת את איך שאתה מכוון בדיוק איפה אתה רוצה שאניח אותן. מרים ראש מהמיטה, מזיז את היד שלי למקום שתכננת, מחזיר את הראש למיטה. אחד הצלילים האהובים עלי הם הפטפוטים שלך כשאתה מתעורר, וכעבור כמה זמן צליל של טריקת דלת, והראש שלך מציץ מאחורי הקיר, כמובן, מלווה בחיוך, ולפעמים אפילו בצחוק: EHHHH! ואיך שאני אוהבת את הצחוק שלך!!! אני אוהבת לדגדג אותך בצוואר או לנשוף לתוך הגוף שלך ולשמוע אותך מתעלף מצחוק. אני אוהבת לראות אותך עם אבא שלך! את איך שאתה שמח כשאתה רואה אותו חוזר מהעבודה. אתה קופץ לגובה משמחה. אני אוהבת את איך שאתה משתתק כשאנחנו במקומות חדשים, או אם מישהו מגיע לבקר. בהתחלה ממש לא זז, בוחן בקפידה ובשקט, לאט לאט חוזר לפעילות הרגילה שלך. אני אוהבת שכשפותחים את הדלת החוצה, אתה מסתער החוצה, ואז מתיישב בפתח הדלת על הטוסיק ומתבונן. שוקל את צעדיך - פניי לאן. אני אוהבת את הזחילה שלך עם ניענועי הטוסיק של הדוגמנית המרקדת. אני אוהבת את הנשיקות הרטובות שאתה נותן לי. אני אוהבת את איך שאתה בא לפעמים, מבקש שאקח אותך רק כדאי לחבק אותי ולהניח את ראשך על כתפי. פשוט, אני אוהבת אותך!